בשנים האחרונות גם הציבור הישראלי הלא אתיופי, שגילה את הסוד התזונתי של זרעי הטף, שואלים מה יש לברך עליו לפני אכילתו ולאחריה. האם יש בו
כל המטיל דופי על רצף הקיום היהודי באתיופיה הרי הוא מטיל ספק ודופי על רצף הקיום היהודי שלו הרב יהודה עמיטל זצ"ל נהג
בגמרא במסכת נידה אנו מוצאים מקור מדרשי הקובע: "שלשה שותפין יש באדם: הקב"ה ואביו ואמו". כלומר, האב והאם הם שותפים שווי זכויות ושווי ערך בעיצוב
במקרים מסוימים החזיקו "ביתא ישראל" מערכת כלים נפרדת עבור שכניהם הלא יהודים, וכלים אלה נשתמרו בחצר על גבי עץ או שיח ביום בו נתקדשו אהרון
"מה אתה עושה?", שאל את השתיין שישב אל השולחן בדממה, מול מצבור של בקבוקים ריקים ועוד מצבור של בקבוקים מלאים. "אני שותה", השיב השיכור נוגות.
יהודי אתיופיה נהגו לצום במשך שלושה ימים "צום אסתר", ובלילות אכלו מעט לצורך הקיום הגופני כבר אמרנו שקהילת "ביתא ישראל" לא הושפעה כלל ועיקר מההתרחשויות
בסוף פרשת פקודי, לאחר שנשלמו כל ההכנות וכל הפעולות נעשו בדיוק על-פי הציווי הא-לוהי, מתארת הפרשה כיצד ירד הא-לוהים, וכיסה בענן את המשכן. השראת השכינה
אנשי הקבוצה התיישבו על הארץ סמוך לכניסת השבת. הקבוצה שמנתה קרוב למאתיים איש החליטה למות ובלבד שלא תפר את הצו "הנוסע בשבת יומת" אנו
חטא העגל, הנמצא בפרשתנו, הוא אחד החטאים המטיל צל של ספק על האמונה, אבל- הוא גם מאיר אותה. ברגעי השפל הללו, באירועים קשים, קיימת נטייה
משהו פעם סיפר לי בדיחה – מה עושות אתיופיות ביום כיפור? צמות. כלומר, הוא הסביר, זה תרתי משמע! הן גם לא אוכלות והן גם קולעות
