כל המאמרים במדור יום כיפור

אחד משיריה של לאה גולדברג עוסק ב- "בן האובד", זה שבחר לו דרך חיים אחרת, הזרה לבני משפחתו. בסוף השיר מתארת המשוררת את שיבתו של

מהו האדם – עפר ואפר או נזר הבריאה? התשובה המלאה היא: גם וגם. יום הכיפורים מחדד תשובה זו ומביאה לשיאה. מצד אחד, אנו מרגישים ביום

צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ולעתים אף משתייה למשך פרק זמן מסוים. הצום נעשה, מהסיבות הבאות: דת- ציווי או טקס דתי, רפואה- עקב מצב רפואי,

תקיעת השופר של מוצאי נעילה ביום כיפור מתחברת אצלי בחיבור ישיר אל הצפירה ביום השואה וזו שבאה בעקבותיה ביום הזיכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.

קיומם הנפוץ של יחסי מרות בין אנשים שונים, דוגמת "מעביד" ו"עובד", "מורה" ו"תלמיד", "מפקד" ו"חייל", ובמיוחד כאשר מדובר בבני שני המינים, יוצר לא אחת פוטנציאל

יאיר נווה לאחר פירוט ארוך של עבודת הכהן ביום הכיפורים, אומרת התורה ״כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה׳ תטהרו״ (

במשך שנים נהגנו לסיים את שיחות ערב יום הכיפורים בברכת 'צום קל'. בהחלט היה לברכה זו על מה שתחול: יום הכיפורים הוא הצום הארוך ביותר

'אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה'. האותיות החותמות את המילים שבפסוק מרכיבות את שמו של התנא רבי עקיבה. ביום הכיפורים אנו נבראים מחדש בדיוק כמו

ראש השנה מאחורינו, יום כיפור לפנינו. כולנו מקווים שניכתב וניחתם לחיים טובים. אבל בואו נעשה לרגע תרגיל מחשבתי. נניח שהיה נודע לנו איכשהו, שהשנה הקרובה

כאשר אנו באים להכין עצמנו נפשית ליום הקדוש, יום הכפורים, עלינו לתת את הדעת על מגוון רחב מאוד של זוויות של היום. קיים בו המימד