שאלה: כיצד ינהגו חיילים ומפקדים העסוקים במשימות מבצעיות דחופות, ואין באפשרותם להתפלל את תפילת ראש השנה במלואה? היכן ניתן לקצר בתפילות או בתקיעות? תשובה: תפילות
הקוראים הקבועים של טור זה כבר יודעים שיהודי אתיופיה ממשיכים מסורת ישראל עתיקת יומין, שלא התקבלה להלכה במסורת הרבנית. אחת הדוגמאות לכך הוא חג ראש
ייחודו של ראש השנה הוא בראש ובראשונה בעצם קיומו. בכל העולם כולו אין משמעות כלשהי לימים האלה והם ימי חול לכל דבר, ואינם מוזכרים בכלל
אחד מהפיוטים המרגשים ביותר הנאמרים במהלך ראש השנה ויום הכיפורים הוא 'ונתנה תוקף'. בפיוט זה בא לידי ביטוי אפסיותו של האדם – "אדם יסודו מעפר
עקידת יצחק נוכחת בראש השנה הן בקריאת התורה והן בתפילות ובפיוטים, וזכרה מרחף באוויר בעת תקיעת השופר. חז"ל הסבירו: "אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של
השנה שחלפה הייתה אחת מהשנים המאתגרות והמשמעותיות בהיסטוריה של עם ישראל. שנה של מלחמה קיומית, שהחלה במחדל ובאסון הגדול בשמחת תורה, כמוה לא ידעה מדינת
בפרשת 'וילך' ה' מעביר למשה מסר אחרון, שונה ודרמטי: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה
"היום הרת עולם" פיוט קדמון למחבר לא ידוע מושר על ידינו ברטט ובאימה בתפילת המוסף של שני ימי ראש השנה. נראה כי הוא עוסק ביסוד
אל ראש השנה תשפ"ה ואל החגים שיבואו בעקבותיו, ניכנס כולנו אחרת לגמרי. הן ברמה הפרטית והמשפחתית, והן ברמה הלאומית-הציבורית. השנה המטלטלת שעברנו כולנו, כשאנו עדיין
כך שוֹרֵר משורר התהילים (פרק כד): "לְדָוִד מִזְמוֹר, לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָה. כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶה. מִי יַעֲלֶה בְהַר
