
סוכת שלום או סוכת מלחמה?
הסוכה נקראת "סוכת שלום", ואפילו שלומית בשיר הידוע של נעמי שמר בונה "סוכת שלום". המקור לביטוי זה הוא בתפילת ערבית של שבתות וימים טובים, בהם

הסוכה נקראת "סוכת שלום", ואפילו שלומית בשיר הידוע של נעמי שמר בונה "סוכת שלום". המקור לביטוי זה הוא בתפילת ערבית של שבתות וימים טובים, בהם

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל" (ויקרא כ"ג, מ'). חז"ל שואלים (תנחומא אמור, כ"ב): מדוע נאמר "ביום

סוכות ושמחת תורה תמיד היו מהחגים היותר אהובים אצלנו. הקלילות שאחרי כיפור, ריח ארבעת המינים, מזג האוויר המתמתן, יום הולדת כפול כי שניים מילדינו נולדו

לא נעים, נורא גילוי נאות: הטור הזה והגיליון הזה ירדו לדפוס (בשל יוכ"פ) ביום ראשון. מה שאומר, שהדברים נכתבו לפני פגישת טראמפ-נתניהו, על כל המשמעויות

יותר מחגים אחרים, מסמלות מצוות חג הסוכות מאורע שמשותף לכל ישראל, ל"יַחַד" ולא רק ל"יחיד". רמז לכך ניתן כבר בפשוטי המקראות שבתורה. כך, במצוות הסוכה

ד"ר חיותה דויטש חברה בתנועת "הנתיב השלישי" "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". פתיחת פרשת האזינו מניחה

לפני חודשיים קיבלתי את הבשורה ששינתה את חיי מן הקצה אל הקצה. עד אז הכל התנהל על מי מנוחות. כבר חציתי את גיל 60. התברכתי

אנו נמצאים בשבת הזו ובימים אלו, ברגעי המעבר שבין יום הכיפורים לחג הסוכות ולשמחת תורה. שאלה ידועה היא מדוע המועד שנקבע כדי לשמוח עם התורה

האם נענועי הלולב הם חובה מהתורה או מדברי חכמים? במשנה נכתב: "כל לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר". השיעורים (מידות) הם הלכה

עבור מדינת ישראל, הזירה הבינלאומית היא מורכבת מאוד כבר מיומה הראשון. יחסי עם ישראל והעמים שונים במהותם מהיחסים שבין אומות אחרות. אולם, זה לא דבר