כל המאמרים במדור מועדים

אם תרצו – הרי זו ההגדה של פסח שעמדה כמעט יותר מכל חיבור יהודי אחר (אולי פרט לתנ"ך) במוקדו של לימוד ועיון, פירוש ודרש במשך

משהו התעמעם: החזרת הופכת לחסה, צום בכורות למיטיבי לכת פלוס, בלבד, אני לא מנקה את מסילות התריסים, הילדים שלי לא מנקים את העלים של העציצים

ברוח חג הפסח לשתף את הקוראים בקושיה האישית שלי שהייתי מוסיף בלילה הסדר הקרוב. חשבתי על שאלה רצינית ואז מצאתי. מי יודע מדוע ולמה לובשת

בימים אלה, של התקוטטות-רבתי והתכותתות-רבתי (מלשון כתות-כתות, כחידושו היפה של שלונסקי), ראוי לזכור שחג הפסח ויציאת מצרים, ששיאה הרוחני הוא מעמד הר סיני, מבטאים את

ישנם מנהגים במסורת היהודית, שלא תמיד ברור מה מקורם,  ומה מעמדם ההלכתי. האמת שזה גם לא כל כך משנה. ישנם דברים שהצליחו לחדור לתוך סדר

לא הצטוונו לאכול מצות בפסח כיוון שיצאנו ממצרים, אלא כיוון שאנו מחוייבים לאכול מצות בי"ד בניסן יצאנו ממצרים הזמן בתפיסה האינטואיטיבית הוא ציר אחד המתחיל

את זאת לימדה אותנו יציאת מצרים: שלכל גלות יש קץ, ומכל שקיעה בטומאה יש גאולה יציאת מצרים היתה רק "תירוץ" – כך אומרים בשם הרבנים

רציתי לכתוב על פורים. מה יותר משמח משבת לפני פורים? אבל אז היה הרצח הנוראי בחווארה, ואחריו עלתה חווארה בלהבות, ועם ישראל רתח לו הלב

לא סתם אמר הבעש"ט שהשמחה בכוחה לשבר חומות. השמחה משפיעה על המצב הבריאותי שלנו, ויכולה לחולל פלאים. ליצן רפואי, סטנדאפיסט ומי שמתמחה באושר וביישום פסיכולוגיה

  בישראל, כמו בישראל, אין יום דל. מחדל, קרנבל, סקנדל, פסטיבל. השכול והשמחה, האבל והמשתה, מעורבים זה בזה. בשבוע האחרון, בעיצומו של חודש ש"מרבין בו