כל המאמרים במדור מועדים

 לקראת חג שמחת תורה הקרוב, עלו בשיח הציבורי שתי גישות קיצוניות באשר לציון אירועי הטרור שהתרחשו בו ביום. האחת טענה שיש לבטל את השמחה והריקודים,

"תניא אמר רבי שמעון: בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הֵקְטֵר חלבים ואברים ופדרים, כשרים כל הלילה ואין ממתינים להם עד שתחשך" (פסחים סח).

הימים הנוראים תשפ"ה, שחתמו את השנה הנוראית תשפ"ד, נושאים בתוכם תפילות ותקוות לשנה חדשה ומבורכת. כולנו זקוקים לעבד ולהפנים את מה שחווינו בשנה האחרונה מאז

שאלה: האם ניתן לצאת ידי חובה בארבעת המינים שמספקת הרבנות הצבאית לחיילי צה"ל ביום הראשון של חג הסוכות, ובשאר ימי החג? תשובה: ארבעת המינים שאותם

בשמחת תורה תחלוף שנה מפרוץ המלחמה. נתחיל את התורה מ'בראשית'. נחזור ליסודות התורה והאמונה, הגלויים והנסתרים שב'מעשה בראשית'. המלחמה עדיין בעיצומה. מאז פרוץ המלחמה, תוך

יום שמיני עצרת הוא יום של שמחה לסיום סבב הקריאה בתורה. אולם, הפסוקים שמסיימים את התורה מתארים דווקא אירוע קשה ועצוב. משה, שהנהיג את העם

"ופרוש עלינו סוכת שלומך" – מסע החגים שבתורה נפתח בפסח, הרגל הראשון, ומסיים בסוכות ובשמיני עצרת. בד בבד עם היסודות המשותפים של הרגלים – פסח

במסכת סוכה, פרק ב' משנה ט', נאמר: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי". הרמב"ם במשנה תורה מפרט: "שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה

הפעם אני רוצה לנצל את הבמה שניתנה לי ב"שבתון" ואת התקופה הנוראה הזו, כדי לבקש את המחילה האישית שלי. יכול להיות שלפעמים נשמע שאני מאוד

"עשה למען חטופים והרוגים על שם קודשך" יום שני, 7 באוקטובר, היה עבור רבים, ואני בתוכם, יום חשבון נפש משמעותי בעקבות הטבח שאירע בעוטף לפני