כל המאמרים במדור מועדים

המשפט המכונן הזה אותו אומר יוסף לפני קרוב ל 4000 שנה, מהדהד בימים אלו של מלחמה ושל ערב חג החנוכה בחלל האוויר הישראלי ברלוונטיות עכשווית

הם היו צעירים נלהבים כבני 19 שהופתעו כמו כולם בסיני במלחמת יום הכיפורים * מבית הכנסת ברפידים הם יצאו על נגמ"שי פלוגת החרמ"ש מערבה, לסייע

לפני סוכות שמשון היה מגיע לבית שלנו. היינו מזהים אותו לפי הריח בחדר המדרגות, ריח אתרוגים טריים שהסתנן מתחת לדלת. לשמשון היה מטע אתרוגים באזור

בשפת הגעז, התורה נקראת "אורית" (מלשון אורייתא בשפה הארמית), והיא מצווה אותנו על מצוות סוכה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן, יֵדְעוּ

  על אף ששינה בסוכה היא ההלכה בעלת התנאים המחמירים ביותר בכל הלכות ישיבה בסוכה, בפועל רבים אינם נוהגים לישון בסוכה השינה היא המנגנון הטבעי

לקראת ראש השנה ויום הכיפורים עסקתי כאן בפיוטים ארץ-ישראליים עתיקים, הנהוגים במסורת אשכנז. עכשיו, לקראת חג הסוכות, אני מבקשת לחתום את הטורים של חגי תשרי

מארגני התפילה צדקו בהחלטתם שאין לקיים מניין בלי הפרדה עם מחיצה מסוימת כפי שנקבע בפוסקים, וכפי שנעשה בשנים עברו חג הסוכות הוא המקור ההלכתי להפרדה

לא ייתכן שהציבור יצטרך לשאת בהוצאותיו של אדם שמכניס את עצמו לעוני במודע ובכוונה כפי שעולה מדברי הרמ"א ופוסקים נוספים, בעבר לא היו מצויים אתרוגים

אנו מציינים בימים אלה יובל למלחמת יוה"כ, שהייתה מן הקשות שידענו, ונותרה בתודעה הלאומית שלנו כצלקת טראומטית. המלחמה יצרה רעידת אדמה, שהשפיעה ומשפיעה עד היום