כל המאמרים במדור זווית אישית

כאילו לא עברו 3500 שנה מאז שאל משה את בני גד ובני ראובן את השאלה הקשה – 'הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה ?', ואותה

לפני מותו מבקש משה מהקב"ה למנות לו יורש וממשיך דרך להנהיג את העם: " יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה". הביטוי הזה

כוח הראיה וכוח הדיבור אינם רק שני הכוחות המרכזיים בפרשה, אלא הם גם שני הכוחות המרכזיים בחיינו. העין רואה, הפה מדבר, המקלדת סובלת הכל, ומעטה

יותר מכל הטילים הקונבנציונאליים, ויותר מכל מאגרי הנשק המתוחכמים למיניהם המפוזרים ברחבי העולם – ישנו כוח עצום אחד המהווה איום אסטרטגי וסכנה לאנושות ולחברה כולה

אבי רט את פרשת 'שלח' קראתי פעמיים בשבת כ"א סיון תשמ"ב- יוני 1982. פעם אחת בבוקר, כשהתאספנו בין הטנקים, אי שם בלבנון, חבורה שכולה, פצועה,

יש עוצמה למילים שנכתבות בזמן אמת ומבטאות את סערת הלב וגודש הרגשות. גם חמישים שנה לא יצליחו להקהות את עוצמתן של המילים, שביטאו את משק

על מפתנה של ארץ ישראל, לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר, מתנהל ויכוח מר ונוקב על אופיו של המזרח התיכון החדש המתהווה, ועל דמותה של המדינה

שאלות יסוד מהותיות מלוות את העיסוק בסוגית המנהיגות- מהי מנהיגות, מי ראוי להיות מנהיג, מהם הכישורים הנדרשים ממנהיג, כיצד מגבילים את כוחו של המנהיג ומבקרים

'לא אגדה רעי ,ולא חלום עובר, הנה מול הר סיני ,הסנה, הסנה בוער. הו, שלהבת יה – עיני הנערים, הו, שלהבת יה – ברעום המנועים,

פעמים רבות כאשר בני משפחה יושבים סביב 'זקני השבט' – ההורים או הסבים והסבתות, ואלו מספרים את סיפור חייהם ואת מה שהיה 'פעם', 'כשהיינו צעירים',