עלינו להקשיב באוזן כרויה לקולות השנאה והאנטישמיות הגוברים ברחבי העולם 'רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה'. המילים הללו לקוחות מתוך דבריו של הקב"ה לבני ישראל במדבר,
רוח החלוציות, שהחלה באברהם אבינו העולה הראשון, וקיבלה מימד נוסף ערב הכניסה הראשונה של העם היהודי לארץ ישראל- לא תמה רצי מרתון אומרים שהקילומטרים האחרונים
תפקידנו לנסות להסיר את החומות החברתיות המפרידות בינינו כדי לנסות לחדור ללבבות הסרט 'חומות של תקווה' שהוקרן לראשונה בארה"ב ב-1994, היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר,
הנביא מיכה, שחי בתקופת בית ראשון, בממלכת יהודה ובממלכת ישראל, בסביבות השנים 720- 690 לפני הספירה, בתפקידו כנביא, וכאיש אמת שמחובתו להשפיע, להתריע, ולשנות
מנין לוקחים אנשים האמורים לייצג את רצונו של הקב"ה בעולם את ההיתר להלבין פנים, לחרף מעל כל במה ובפלטפורמות הדיגיטליות? הביטוי 'לספור עד עשר',
אחד הדברים המהותיים שהאדם אינו סובל זו התנשאות. אנשים מוכנים לקבל ביקורת בונה, אנשים מוכנים לקבל את העובדה שיש כאלו החולקים עליהם, אנשים מוכנים
ישנם שני סוגי אנשים. יש את אלו שתמיד מסבירים למה המשימה בלתי אפשרית, למה הקושי גדול מדי, למה זה 'גדול עלינו', למה עכשיו זה לא
אחת המידות המרכזיות שחסרונן זועק מכל עבר היא מידת הענווה. תרבות שלימה התפתחה בעולם – מפוליטיקאים ועד סלבריטאים, תרבות של הערצה ואלילות, יועצי תדמית ותקשורת,
לעם היהודי יש קילומטראז' של 4,000 שנה מאז אברהם אבינו. אין עוד עם עם קילומטראז' כזה. מאז התחלנו את המסע ההיסטורי שלנו כעם- היינו בכל
בסופו של דבר ובתחילתו של דבר, הכל מתנקז אל מקום אחד ואל מהות אחת- ירושלים. כל התפילות וכל התקוות, כל החלומות וכל המלחמות- הכל שואף
