"..כִּי ה' אֱלֹקינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ
הרבה יש בה במערכת בחירות- הרבה אגו ויצרים, הרבה כוחנות ושחצנות, הרבה אני ואני ואני, הרבה שקרים והתכבדות בקלון חברך, והרבה מניפולציות. רק דבר אחד
המעבר בין חג הפסח אותו חגגנו לפני מספר ימים, לבין, להבדיל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה אותו נציין בשבוע הבא הוא מעבר המצריך לימוד. זה מעבר
ממשה עד משה לפעמים רק כשמביטים על ההיסטוריה ממרחק של זמן מבינים גודלם ומהותם של אנשים ואירועים. קרוב ל 500 מאות שנים מאז עלה לגדולה
בשעה שכולם עסוקים בניתוחים ובפרשנויות על אירועי השבוע האחרון ותוצאות הבחירות, אני רוצה דווקא לספר על דמות מופת, שלפני מספר רגעים, [בשעת כתיבת הדברים, ביום
'אין דבר שלם יותר מלב שבור וזועק יותר מן הדממה'. תכונת השתיקה הפכה להיות לנדירה יותר ויותר במחוזותינו. הזמינות של המקלדת, המחשב, הטלפון, המסך, המיקרופון
בין שתי צפירות אנו נעים בשבוע הזה. צפירת יום הזיכרון לשואה ולגבורה וצפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל, כוחות הביטחון ופעולות הטרור. בין שני ימי עצמאות
הקירבה של תאריך השבת לט' בניסן, מעלה אצלי באופן אוטומטי את דמותו של הרב אריה לוין זצ"ל, שיום פטירתו הוא ט' בניסן תשכ"ט. הקירבה ליום
שבת פרשת אמור תש"מ- 1980 הפגישה את בני המחזור שלנו בפעם הראשונה עם הטרור, השכול, ואובדן החברים. היינו אז בני עשרים, כאשר הגיעה אלינו הבשורה
הפתיח הזה של 'כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ', מופיע וחוזר על עצמו במספר מקומות בתורה, כפסוק פותח לציוויים ולמחויבויות שיחולו על העם עם כניסתו לארץ. כמו בהרבה דברים
