כל המאמרים במדור זווית אישית

אם יש את נפשנו לדעת את שורשיה של האנטישמיות ושל שנאת ישראל לדורותיה, עיון קצר בפרשת השבוע ייתן לנו אולי קצה חוט ומעט תובנה על

לזכרו של הרב שלמה גורן זצ"ל, שיום פטירתו בכ"ד בחשוון אבי רט "..עם כניסת ההפוגה בקרבות לתוקף, למחרת חג השבועות, שוחרר מעט הלחץ והמצור על

שני אירועים מרכזיים מתרחשים בפרשה. האחד מתרחש בפתח הבית והשני מתרחש בפתח האוהל. פעמיים יופיע המיקום הזה של 'פֶּתַח הָאֹהֶל' , כמקום בו מתרחש אירוע

אפשר להתייחס לשמו של האדם בשתי צורות- האחת טכנית והשנייה מהותית. ברמה הטכנית, שמו של האדם הוא רק איזה שהוא סימן זיהוי, דרך ליצירת תקשורת

כאשר התורה שמה פסוקים סמוכים אחד לשני היא רוצה להפנות את תשומת ליבנו לכך שקיים קשר בין הדברים. וכאשר התורה מבקשת מאיתנו ללמוד לדורות את

קשה ועצוב לקרוא את פרשת וישב- לקרוא עד לאיזו שפל מדרגה יכולים אחים להגיע, לראות עד כמה השנאה יכולה להחריב עולמות ומשפחות, להביט ביעקב המתבונן

אין לך תמונה עגומה, מכמירת לב ועצובה יותר מזו, בה אדם בורח מפני אחיו הרודף אחריו להורגו- "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה

ישנם שני סוגים עיקריים של עייפות. ישנה עייפות פיזית טבעית. כך הקב"ה ברא את האדם – גופו המופלא של האדם זקוק מדי זמן למנוחה, לשינה

שני מופעים של משא ומתן בפרשה. הם מתנהלים במקומות שונים, עם אנשים שונים, וסביב נושאים שונים, ואעפ"כ יש משהו שמחבר ביניהם. המשא ומתן הראשון מתנהל

אין לך ביטוי יותר כולל ואוניברסלי מאשר 'אַב הֲמוֹן גּוֹיִם', ואין לך דבר יותר מפריד ומבדל וייחודי מאשר ברית המילה: " וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם