כל המאמרים במדור זווית אישית

יש עוצמה למילים שנכתבות בזמן אמת ומבטאות את סערת הלב וגודש הרגשות. גם חמישים שנה לא יצליחו להקהות את עוצמתן של המילים, שביטאו את משק

על מפתנה של ארץ ישראל, לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר, מתנהל ויכוח מר ונוקב על אופיו של המזרח התיכון החדש המתהווה, ועל דמותה של המדינה

שאלות יסוד מהותיות מלוות את העיסוק בסוגית המנהיגות- מהי מנהיגות, מי ראוי להיות מנהיג, מהם הכישורים הנדרשים ממנהיג, כיצד מגבילים את כוחו של המנהיג ומבקרים

'לא אגדה רעי ,ולא חלום עובר, הנה מול הר סיני ,הסנה, הסנה בוער. הו, שלהבת יה – עיני הנערים, הו, שלהבת יה – ברעום המנועים,

פעמים רבות כאשר בני משפחה יושבים סביב 'זקני השבט' – ההורים או הסבים והסבתות, ואלו מספרים את סיפור חייהם ואת מה שהיה 'פעם', 'כשהיינו צעירים',

קנאות היא לא בהכרח דבר רע, כפי ששלום הוא לא בהכרח דבר טוב. בשיח האלים והרדוד השוטף את מחוזותינו, די אם נדביק לאדם את התואר

אני לא בקיא ב'סלנגים' של השפות השונות, ואינני יודע אם בשפות אחרות ישנו הביטוי – 'בלי עין הרע', אבל מה שכולנו כן יודעים, זה שבלי

אחת התובנות המרכזיות המלוות את מי שעוסק בטיפול באנשים כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רבנים וכדומה, היא להקשיב היטב למילים בהם בוחר האיש שמולך להשתמש, ולנסות

מבין הפסוקים הרבים והדרמטיים במגילת רות, מושכות את ליבי דווקא שלוש המילים – 'לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?'. בועז, הגביר החשוב הגדול, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, מגיע מבית

כאז כן עתה- האתגר הוא אותו האתגר. איך הופכים שנים-עשר שבטים שונים לעם אחד? איך יוצרים מציאות של עם מגוון המורכב משנים-עשר שבטים, בני לאה