כל המאמרים במדור בחזית האמונה

אנשים רבים בימינו סובלים ממה שניתן לקרוא לו "עיוורון צבעים מוסרי". דהיינו, הם רואים את המוסר באופן של שחור לבן: אם זה פוגע באחרים זה

התפוצה הרבה של עלוני השבת יצרה בעיה רצינית בכל הנוגע לגניזה. בפשטות, כל דף שמכיל דברי תורה טעון גניזה, אולם קשה להתמודד עם כמויות עצומות

"שני דברים ממלאים את הנפש בהערצה ויראת כבוד הולכת וגדלה, ככל שאנו מרבים להרהר בהם: השמים המכוכבים מעלי, והחוק המוסרי שבתוכי". כך כתב הפילוסוף קאנט

במרכז הפרשה מופיע תיאור נרחב אודות שליחותו של אליעזר עבד אברהם. וכך אומר המדרש: "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים". כוונת המדרש-

השם "ג'ון" הוא אחד השמות הנפוצים ביותר בעולם. הוא קיים בצורות רבות בשפות שונות: יוהאן, יוהנס, ג'ובאני, חואן, איוואן, שון, ועוד. זהו שם כל כך

אברהם העברי – הוא מעבר אחד, וכל העולם מהעבר השני. לא מספיק מדגישים את המסר של המדרש הזה כיום. לאורך ההיסטוריה לא היה בכך צורך:

לא כולם שמים לב עד כמה הגמרא היא יצירה מדהימה. אני לא חושב שיש עוד יצירה בעולם שמתייחסת לכל תחומי החיים, לכל תרחיש אפשרי ולכל

אחת הטעויות הנפוצות בימינו היא המחשבה, כאילו חוקי הטבע מפקיעים את שליטתו של הקב"ה מהעולם; כאילו כל דבר שיש לו הסבר מדעי, שהתגלה חוק הטבע

קיימת נטייה באסונות ובצרות אותות לגאולה המתקרבת. כך נאמר בגמרא (סנהדרין צח, א): "אמר רבי יוחנן: אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר –

דינו של המסית לעבודה זרה הוא אחד החמורים בתורה. הכתוב מדגיש "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו", וחז"ל ציינו כמה דינים שחלים