ארכיון של: כ״ג באב ה׳תש״פ (אוגוסט 13, 2020)

אחת הקהילות היהודיות הרחוקות בעולם אם לא הרחוקה מכולן, היא קהילת ניו זילנד. אולם לא המרחק הוא העיקר, אלא המעשה

"וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" (בראשית, כ"ט, כ'). פרשת השבוע מציינת בפנינו חוויה פסיכולוגית

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן… ויגל את האבן מעל פי הבאר" (כט/י) במהלך חיי, בכל פעם שמישהו

לצאת וללכת לזכרה של תמר אריאל ז"ל/הרב פירון שי יש רגעים המקבלים את משמעותם בראיה רטרוספקטיבית. ערב סוכות, הגעתי הביתה

פרשת ויצא מרובת סיפורים ומרובת מדרשים. מן המפורסמים שבהם: סיפור האבנים שהתקבצו והיו לאחת. "כתיב 'ויקח מאבני המקום', וכתיב 'ויקח

צוריאל רובינס במוצאי שבת אחת, בחודש סיון שנת תשנ"א, הדלקתי את הטלוויזיה והייתי בטוח שהגאולה הגיעה. על המסך סופרה עלילה

כל כלי שלוקח יהודי מלא-יהודי חייב בטבילה, וזאת בתנאי שהתמלאו שלושה תנאים: הכלי היה בבעלות גוי, הכלי עשוי מתכת או

במפגש בין יעקב ללבן הארמי נקבעה התמורה שיעקב ביקש לקבל על עבודתו: "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה". לבן הסכים