חָכְמַת לֵב
פעם אחר פעם, ובמיוחד סביב הפרשיות העוסקות במשכן, מופיע הביטוי הייחודי 'חָכְמַת לֵב': "וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב", "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם
פעם אחר פעם, ובמיוחד סביב הפרשיות העוסקות במשכן, מופיע הביטוי הייחודי 'חָכְמַת לֵב': "וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב", "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם
הקהילה הייתה לאחד מסממני ההיכר הבולטים ביותר של יהודים בכל ארצות פזוריהם. יהודי מעולם לא ייחל להיות רובינזון קרוזו, חי
הגמרא במסכת ברכות (נה, א) דנה בשאלת סדר בניית המשכן והכנת הכלים. המדרש שם משווה את סדר הוראותיו של משה
האדם מושפע כידוע מהחברה בה הוא גדל, ומחשבותיו ותפיסת עולמו מעוצבים על ידה. בימינו, בדור האינטרנט והכפר הגלובלי, החברה שמעצבת
רוח גדולה של נדיבות שרתה בקרב העם בעת הקמת המשכן. וכך מתארים הכתובים: 'וַיָּבֹאוּ כָּל הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת
" וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר. בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא, מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת; וַיִּמָּלֵא
לשבת או לקום – חלק א' את רשימותינו הבאות נקדיש לעניין, שקשה לומר עליו שהוא יוצר מחלוקת בין העדה הספרדית
התוספתא במגילה (ג, א) קובעת שהפטרת שקלים היא "שביהוידע הכהן". יהוידע היה הכהן הגדול בזמנו של המלך יאשיהו, והוא היה
משה נצטווה לקחת את חכמי הלב מקרב בני ישראל שיעסקו במלאכת המשכן, בייצור כליו ובהכנת בגדי הכהונה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל
ציוויו של הקב"ה המלמד שאין בניין המשכן דוחה את מצוות השבת – מדגיש שוב את מקומה העליון של מצווה זו.