ארכיון של: י״ז באלול ה׳תש״פ (ספטמבר 6, 2020)

עם ישראל מוקיר את זכרו של פנחס שהציל אותו מכליה, כשעצר את ההתדרדרות במשבר עם בנות מואב: "ולא כליתי את

בפרשתנו, משה מבקש מהקב"ה למנות מנהיג אחריו, ובתיאור דרישות התפקיד אומר כך: "יפקד ה' אלוקי הרוחת לכל בשר איש על

וכי ידיו של משה עושות מלחמה ? התשובה היא לא. את המלחמה עושים החיילים בשטח. אז למה בכל זאת צריך

בזכות בנות צלפחד ומאבקן העיקש, הייתה פרשת פינחס לפרשה אהודה על התובעים צדק ושוויון מגדרי. לצד הישג זה מסתתרת גם

אני רוצה ברשותכם להמשיך בנושא שהתחלתי בשבוע שעבר. פעם הכרתי ילד אחד שהלך לפעולה בסניף, וכל אחד היה צריך לכתוב

קנאת פנחס בפרשתנו פותחת את הדיון השנתי ההכרחי בנושא הקנאה להשם יתברך. נימוק שכל הכיתות בימי בית שני נאחזו בו

עשרים וארבעה אלף איש מתו במגפה שפרצה בשטים, לאחר שבני ישראל זנו עם בנות מואב ונצמדו לאלוהיהן. הגיבור החיובי שזכור

הסופר האנגלי פטריק הרפור, בספרו "Daimonic Reality", מציע תאוריה מעניינת. אנחנו רגילים להבחין היום בין העולם שאנו חווים באופן מודע,

אחד מהפסוקים המרגשים בתורה הוא הפסוק שמתאר את תשובת הקב"ה לתביעתן של בנות צלפחד: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת… ". וכך

" וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… ותַּעֲמֹדְנָה…" (במדבר כ"ז, א'). חמש בנות אמיצות היו לצלפחד שהתמודדו נכוחה עם צל-(ה)פחד: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ