ארכיון של: י״ד בטבת ה׳תשפ״א (דצמבר 29, 2020)

אחר מסע ארוך מגיע יעקב לסוף דרכו. הוא יודע שעתיד גדול מצפה לבניו, עתיד של של גלות וגאולה, ועל כן

על ערש מותו, יעקב אבינו קורא לבניו: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית

לאחר שלאה הביאה ילדים לעולם, ורחל נותרה עקרה, היא מגלגלת את ייאושה למגרשו של בעלה ואומרת לו: "… הָבָה לִּי

זכינו לחיות בתקופה, בה רובנו בקושי יודעים מה זה פחד. כמובן, יש לא מעט דאגות וחרדות בענייני בריאות, פרנסה, משפחה

רובנו מדוכדכים מן הסתם מהפלגנות הרבה בישראל, אשר מוצאת את ביטויה החריף בזירה הפוליטית שבחרה שוב בבחירות. היינו שמחים לראות

זה היה בתיכון. אני הייתי בכיתה יא והוא הגיע להעביר לנו שיעור על שמירת הטבע וחינוך אקולוגי: הוא הראה לנו

  אפשר לחתוך את המתח באוויר. שנים עשר האחים עומדים ליד מיטת אביהם הזקן הנוטה למות. כולם נקבצו ובאו לשמוע

נעים מאד, מי אתה? – אני? מנכ"ל חברת הפקות, עורך דין לענייני קרקעות, דוקטור למדעי הנקטרינות, טכנאי נוף. אני מלמד

רוברטו (שם בדוי) בא להתגייר לאחר שלמד יהדות והחל לשמור מצוות, להתפלל בבית הכנסת, לשמור שבת ולברך על המזון. למרות

  לאחר מותו יעקב ניגשים האחים ומבקשים מיוסף לבל ינצל את העובדה שיעקב מת כדי לסגור עימם חשבון. וכך ביקשו: