ארכיון של: ח׳ בטבת ה׳תשפ״א (דצמבר 23, 2020)

"ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לא-להי אביו יצחק" (בראשית מו" א) הבחירה לציין דוקא את

שני מקורות סמכות, ששניהם הכרחיים, מהווים את המקור המעמיד את הרב במקומו כמרא דאתרא וכרב של הציבור. מקור סמכות אחד

  אחרי כמעט שנה של התמודדות עם מגפת הקורונה, מבצע החיסונים הישראלי, "לתת כתף" יצא לדרך. אנו משתמשים בכתפיים למגוון

עלייה לתורה היתה בעבר עניין של כבוד. ואף שגם כיום ישנם הרואים בכך כבוד, אין זה נושא את אותו מטען

כאשר סירב יעקב לשלוח את בנימין למצרים, למרות שכל המשפחה תימצא ברעב בארץ כנען, היה זה ראובן שהתעורר ראשון והציע

הנחה קשה, מניחים בני יעקב בנוגע לאביהם: "וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי, לֹא-יוּכַל הַנַּעַר, לַעֲזֹב אֶת-אָבִיו: וְעָזַב אֶת-אָבִיו, וָמֵת." (בראשית, מ"ד, כ"ב) אמנם

בפרשתנו מגלה יוסף לאחיו את זהותו האמיתית. זהו רגע שמלווה בחרדות ובעוצמות רגשיות. מיד לאחר מכן אומר להם יוסף (מה,ח):

  שקר הוא דבר מעניין. יש לנו אפשרות להוציא מפינו אמירות שאינן תואמות את המציאות. זה כשלעצמו אינו מובן מאליו.

  יוסף חושף את זהותו בפני האחים ברגע מרגש עד דמעות. ותיכף לאחר מכן מתחילות ההכנות במצרים לשיכון יעקב ואחיו

  רוח של אחדות שורה בפרשתנו, והיא עומדת ביציבות על ארבע רגליים: ערבות הדדית, אמפתיה, מיגור השנאה ושוויון. הערבות ההדדית