ארכיון של: כ״ח בכסלו ה׳תשפ״א (דצמבר 14, 2020)

הרמב"ן בפירושו לתורה [בראשית מב ט] שואל: "יש לתמוה, אחר שעמד יוסף במצרים ימים רבים והיה פקיד ונגיד בבית שר גדול

לעתים נדירות יחסית מזדמן לקרוא את הפטרת פרשת מקץ שעוסקת במשפט שלמה, שכן ברוב השנים שבת מקץ חלה בחנוכה, וקוראים

חלום פרעה לא היה חד-פעמי (עפ"י הנצי"ב). בדומה לסיפורו של הכוזרי, החלום חזר ונשנה אליו וגם הניסיונות הכושלים של חרטומיו 

כלל גדול הוא "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" וכידוע התורה נדרשת בארבעה דרכים, פ.ר.ד.ס פשט, רמז, דרש, סוד. למרות שהפשט

יעקב נגל, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, על ה'צידה' שלקח איתו מישיבת נחלים היישר לתפקיד המרתק, על העבודה צמוד לנתניהו,

  האם מי שעשתה מעשה פסול או מגונה בעבר פסולה לכל תפקיד ציבורי מכאן ואילך? האם מי שהתבטא באופן מחפיר

בפרשתנו אנו קוראים על טרגדיה מהגדולות ביותר בהסטוריה שלנו. במהלך ארבעה פסוקים מתארת התורה את שנאת האחים: "ויראו אחיו כי

  אחת הדילמות שחוזרות מדי שנה בחנוכה היא המתח שבין חובת ההדלקה בזמנה ובין הרצון לקיים את המצווה באופן משפחתי,

מעשה יהודה ותמר הוא אחת התחנות במסלולו של המשיח. על הכתוב [ירמיה כט] "כי אנכי ידעתי את המחשבות" דרשו במדרש

פרשת השבוע רוויה יְדִיעות כָּזָב, בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה. הצגת כתונת יוסף המוכתמת בפני האב, יעקב, האשמת