ארכיון של: י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ב (מרץ 14, 2022)

כולנו מכירים בחיי היום-יום שלנו את המתח בין התרגלות להתרגשות, בין שגרה לשדרוג ובין מיחזור לחיזור, ואנו שואפים מטבענו למצוא

  בין המראות הקשים של מלחמת רוסיה-אוקראינה ניבטות, זעיר פה זעיר שם, גם קרני אור אחדות. אחת הבולטות שבהן היא

הזדמנות לקריאה הגדולה לעצמנו להיות מכוונים יותר ומדויקים יותר במבט לאחור מתוך מה שעולה מפורים – יש משהו שהתחפושת מאפשרת.

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): הדרישות ההלכתיות מהמתגיירים כדי להפוך ליהודים א'-גיור, טבילה, בית דין בשלהי הבית השני,

בפועל, כולם רואים את עצמם כיהודים עד היום והם עדיין יכולים לקבוע לפי הירח מתי חל יום כיפור שאותו הם

הבקבוק או הסיגריה נולדים מתוך הוואקום. מי ששותה ומעשן, ובעצם "מזדכה" על התודעה שלו, עושה את זה כי הוא יודע

פרשתנו ממשיכה את הפרשה הקודמת ועוסקת בדיני הקרבנות ועבודת הכהנים. מעשים אלו עלולים להתדרדר ולהגיע לידי עבודה זרה ולכדי מה

המעשה השמימי אינו פוטר אותנו לתרום את תרומתנו הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספים [פ"ב ה"א] כותב: "מצות עשה להיות אש יקודה תמיד

בשבועות האחרונים התבוננו בעשרת הדיברות. הצעתי לראות בהם חוקה של החברה הגאולית שאותה מבקשת התורה ליצור. יש בהם חיובים שבין

שתי אופציות להקרבת זבח השלמים נזכרות בפרשה. האחת- כשהאדם מביא קרבן תודה, והשנייה- כשנדר או התנדב להביא קרבן למקדש. אחד