עמדת הרמב"ם – גיור בין כניסה לדת לבין לידה (חלק ראשון)
גיור וזהות יהודיות – חלק י' בפרק ט' עסקנו בזיקת הגר למורשת היהודית, דרך השאלה: האם גר יכול להתייחס לא-ל
גיור וזהות יהודיות – חלק י' בפרק ט' עסקנו בזיקת הגר למורשת היהודית, דרך השאלה: האם גר יכול להתייחס לא-ל
האם מותר לאדם שעובר ליד כרם השייך לאיש שאינו מכירו לטעום מהענבים? לכאורה תשובה לכך ניתן לקבל מפרשתנו: "כִּי תָבֹא
החטא ותפקידה של חוה בו חטא עץ הדעת המתואר בפרק ג' בבראשית הוא בעל משקל מרכזי בעיצוב תודעה שלילית ביחס
"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל
בשנת 1932 כותב אלברט איינשטיין מכתב למלומד יהודי אחר, זיגמונד פרויד, ובו הוא שוטח בפניו שאלה שמבחינתו היא הגורלית ביותר
נבראנו לעולם בו שפע וממון פיסי ורוחני אבות ב, י"ב "רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ; וְהַתְקֵן
במקום להילחם במלחמות מדומיינות, עדיף לחזק את המשותף והמאחד בין גברים ונשים כאשר אני רואה אנשים שמשתמשים ב"נקודה המגדרית" החדשה,
"כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־ הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים:
כבר לפני 4000 שנה הציבה התורה מוסר יהודי ורף חברתי גבוה "בַּחוּץ תַּעֲמֹד" – שתי מילים שהן עולם ומלואו. שתי
פרשת שופטים עוסקת, בין היתר, בהקמת מוסדות השלטון. הפרשה פותחת במצווה למינוי מערכת משפטית ומערכת אכיפה, "שופטים ושוטרים תתן לך