"ב" זה לא בית פאר. זה סוכה
כדי לחוש את כאבם של אותם חסרי בית, מצווה הוא – דווקא בשעת השיא של פריחתו הכלכלית – לעזוב
כדי לחוש את כאבם של אותם חסרי בית, מצווה הוא – דווקא בשעת השיא של פריחתו הכלכלית – לעזוב
עו"ד נעמה קאופמן־פס, בת 44 מירושלים. נשואה ואם לשלושה. מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר. המגזר אני בוגרת אולפנית בר אילן
חוויה רוחנית צריכה להיות מונהגת גם על ידי המלכות והממשלה זה עתה סיימנו את שנת השמיטה. בזמן שבית המקדש עמד
אחת הסוגיות שמלוות את קיומו של עם ישראל מאז עלייתו על במת ההיסטוריה, ועד ימינו אנו, היא שאלת השתלבותו כעם
המעבר מהימים הנוראים לחג הסוכות הוא מעבר חד ביותר מימי יראה לימי שמחה, והוא ניכר בכל דפוסי ההתנהגות שלנו.
האורחים זורמים, ולא רק בחג הסוכות: תניה ואבי אימצו שני ילדים שננטשו, תמר ויהודה עזבו הכל כדי להקים "בית יהודי"
גם אצלנו מורגש הצורך בדמות מוחשית ונגישה שתייצג עבורנו את רצון ה' בבירור אפיפיור הוא תפקיד שאין לו מקבילה ביהדות.
תיקון גדול יתחולל בחברה הישראלית אם נתחיל להאזין. אם מראיין בתקשורת אכן יבקש לשמוע את התשובה לשאלה ששאל, ולא להנכיח
לא בטוח שמספר המצביעים הדתיים שנותנים קולם למפלגות שאינן דתיות בהגדרה, קטן מזה של מי שממשיכים במסורת אבותם ומשלשלים לקלפי
אם אנו פועלים תחת הראייה האחדותית, ומאמינים בתוכנית האלוקית ארוכת הטווח, אל לנו לירוא "זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת