ירושלים – לפני שחוברה לה יחדיו: סיפורו של הקו העירוני
בין תום מלחמת העצמאות למלחמת ששת-הימים התקיימה ישראל בגבולות שביתת הנשק, שקיבלו את השם "הקו הירוק". החלק המרכזי של הגבול
בין תום מלחמת העצמאות למלחמת ששת-הימים התקיימה ישראל בגבולות שביתת הנשק, שקיבלו את השם "הקו הירוק". החלק המרכזי של הגבול
אינני רואה כל קשר בין הבקיאות ההלכתית הנדרשת במבחני ההסמכה לרבני הקהילות ראינו ברשימות האחרונות את מורכבותו של התפקיד הרבני
נקיטה באורח חיים מסורתי מצמצמת צמיחת עמדה מתנגדת ומתריסה אבות ג, י"ג "רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִילִין לְעֶרְוָה.
להלן המקורות המרכזיים בסוגייה זו: דברים, י, יט: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך".
מי שמחפש אישור להאמין, ימצא אותו, ומי שמחפש תירוץ לכפור, ימצא גם בתור דוקטור לפילוסופיה, שעוסק לא מעט במתן מענה
פרק מ"ד במאתיים השנים האחרונות התחוללו תמורות עמוקות בעולם שהשפיעו עמוקות גם על הקהילה היהודית. תהליכי חילון החלו להיות
פרשת בחוקתי, החותמת את הספר השלישי מבין חמשת חומשי התורה, מוכרת בין היתר בזכות עניין 'הברכות והקללות' המפורטות בה. בפשטות,
במשך אלפי שנות הגלות, בדומה לכל היהודים בעולם, לא פסקו הגעגועים של יהודי אתיופיה לירושלים. היהודים ציפו ליום שבו
אם בעבר ה'דילים' בין המפלגות על משרות הרבנים הראשיים לישראל נשמרו ככה בשושו, בשקט, בין יודעי ח"ן, הפעם הכל
המסר העולה מהתורה, שגם אם יש שיקולים כלכליים של תחרות ורווחיות, יש לשקול גם שיקול מוסרי של תמיכה במי שקרוב
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן