רק לשמוח יש?
בתוכנו נפגעים רבים. זה נכון לאורך ההיסטוריה כולה. תמיד ישנם אבלים, חולים, כואבים ודוויים בקהילה, ואף על פי כן נחגג
בתוכנו נפגעים רבים. זה נכון לאורך ההיסטוריה כולה. תמיד ישנם אבלים, חולים, כואבים ודוויים בקהילה, ואף על פי כן נחגג
כיצד אפשר לשמוח בפורים כשאנו מלאי כאב על החטופים, רואים לנגד עינינו את הפצועים, עטופים בענני דאגה לחיילינו ברצועת עזה,
כשהייתי תלמיד בכיתה י', נכנס לכיתה אדם לא מוכר, טמיר, עם עמידה זקופה, זקן ומבט חודר: הוא הסתכל לנו בלבן
כך כתבה לי ס': "שלום, שמי ס' ואני לומדת בבית ספר חרדי… אני חייבת לפרוק כאן, מפני שאין לי שום
מי שחושב שבעצם הלימוד הוא מתקן את המציאות ומרגיש פטור מלעסוק בתיקון ממשי ובכך לא נושא בעול – מפסיד את
"זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם" [דברים כה' יז] לפי המסורת היה המן מזרע עמלק ולכן נקראת פרשת
אחד המאפיינים הבולטים של ההיסטוריה היהודית הוא חוסר הביטחון. בהיותה בגלות, כבשה בין שבעים זאבים, חשה תמיד כנסת ישראל אי
חלומות וחזונות גדולים נרקמו סביב האירוע הפנומנלי של הקמת מדינת היהודים אחרי 1,900 שנות גלות. הרצל ראה בה מדינה הנשענת
הדיבור באמצעות אותיות מהווה את הביטוי החיצוני של רצון האדם, כדברי הרב קוק זצ"ל (אורות א,ז): "מלאה היא הנשמה אותיות
אחת מתכונותיו הבסיסיות של מנהיג היא יכולתו לקבל החלטות. דוגמה מובהקת לכך ניקח מראש ממשלת ישראל לשעבר מנחם בגין ז"ל.