ארכיון של: כ״ד באב ה׳תשפ״ד (אוגוסט 28, 2024)

"הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ, אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה׳ אֱ-לֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ". מצוות רבות בתורה מלמדות אותנו על החובה לחלוק

הפולמוס על הטקס הממלכתי לציון שנה למלחמה בעיצומו. האם יש מקום לטקס, כשהמלחמה עדיין לא הסתיימה ויש נפגעים מדי שבוע?

תובנות וערכי יסוד לחיים ערכיים וחברתיים נלמדים מהפסוק הזה: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה'

בני ישראל נכנסים לארץ עם תרבות של עבודת אלילים, ונדרשים להטמיע בתוכם ובסביבתם תרבות של עבודת ה'. כשאנחנו מסתכלים על

"כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי" [מתוך ההפטרה]. מהם הכלים המכוונים כנגד עם ישראל

פרשת עיר הנידחת מציפה קשיים מוסריים, ובמיוחד הדרישה של התורה לענישה קולקטיבית כלפי כל תושבי העיר. אולם, המעיין במקורות חז"ל

פרשת 'ראה' מכילה מעברים חדים בין מצוות מנוגדות באופיין, אשר ניתן לחלקן לשלושה חלקים: הראשון – התמודדות עם ההשפעות השליליות

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּ֑וֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". עקרונות הבחירה החופשית אינם רק "היום" במובן של אותו היום שבהם נאמרו. ניתן

הרבה קבוצות של בני אדם המתאגדים יחדיו יש בעולם. הגדרת חלקם כ"לְאוֹם" מתבססת בדרך כלל על כמה מאפיינים המשותפים לכולם:

עד כמה גדול יכול להיות האבסורד: מדינת ישראל מממנת את הייצוג המשפטי של חלק ממחבלי הנוח'בה. ומדוע לא להחיל עליהם