ארכיון של: ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ה (יולי 1, 2025)

בעקבות הטור האחרון, קיבלתי תגובות רבות. אחת מהן הגיעה מחבר יקר, רב, שביקש להישאר בעילום שם. הוא כתב: "אהבתי את

אני עמדתי שם עם כל עם ישראל בקדש. תשוש, צמא, וזעקות המחסור של שכניי וחבריי לדרך עולות לשמיים. "אין מים!"

בליל שישי הקודם, באזור בנימין, התרחש עימות אלים שהציף שוב את העצבים החשופים בין נערים צעירים ביהודה ושומרון לצה"ל. בשיחות

אינני יודע מתי אתם קוראים משפטים אלה, לפני קריאת התורה או אחריה, והאם כבר שמעתם את דרשת הרב. מה שברור

"ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים, המן הסלע הזה נוציא לכם מים. וירם

האם יש דרך לפענח את מה שהתורה מבקשת ללמד אותנו בטומאת המת? האם ניתן לתרגם את הבשורה שבטומאה זו לשפתנו

שאלה: למרבה הצער, במלחמת "עם כלביא" חווה העורף הישראלי פגיעות משמעותיות, בגוף ובנפש. תופעה מצערת ומקוממת שהתפתחה בכמה מזירות ההרס

חופשת הקיץ הארוכה שאנו ניצבים בפתחה, מוצאת אותנו בימים מורכבים. המלחמה בעזה עדיין גובה מאיתנו מחירים כבדים. האזעקות, הבומים, ורעד

ברגע אחד, המלחמה מול איראן הסתיימה. ימים של מצור בבתים, לילות ללא שינה, שיתוק חלקים נרחבים במשק הסתיימו בהכרזה –

"וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם. וְלֹא־הָיָ֥ה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה" (במדבר כ', א'-ב'). שתי מילים קצרות וחרישיות – "ותמת שם מרים" –