"האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?"
בשיח החברתי של ימינו בין מיעוטים לרוב, בין קבוצות שונות בציבוריות הישראלית, שאלת הערבות ההדדית רלוונטית מתמיד. האם קבוצות שבוחרות
בשיח החברתי של ימינו בין מיעוטים לרוב, בין קבוצות שונות בציבוריות הישראלית, שאלת הערבות ההדדית רלוונטית מתמיד. האם קבוצות שבוחרות
מציאות מלחמה, שאינה מסתיימת, מעוררת רגשות תסכול, חוסר אונים ועייפות. מיתוס ומשל שעולים במחשבתי, מאפשרים התבוננות חדשה במצב: סיזיפוס, במיתולוגיה
הייתי כבר גבר בעמיו, בן 42, יועץ מס עצמאי כבר למעלה מ-15 שנה, כאשר התפרצה לחיי גזרת ההתנתקות. כמו היום,
הדיאלוג שמתקיים בין משה לבני גד ובני ראובן הוא קשה. שיאו בטיעון: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה". ממבט ראשון,
מי שחווה התקפי חרדה, יודע שהדבר הראשון שאסור לעשות בזמן התקף זה לנסות להתנגד לו. חייבים לתת לו להיות ולשנן
בדבריו של משה רבנו לשבטים המבקשים להשתקע בעבר הירדן מופיעה השאלה האולטימטיבית והרלבנטית תמיד: "… האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו
פרק ט"ו בספר 'שופטים' ממשיך ומתאר לנו את מעלליו של שמשון. בקריאה הראשונית שלי בפרק התעכבתי על הפסוק האחרון: "וַיִּשְׁפֹּט
כמו רבים, גם אני נקראתי למילואים ב-7 באוקטובר. אך לא לשדה הקרב הפיזי אלא לזירה אחרת – כקצין ביחידת מודיעי
וינרוטנדר יש לקיים. הכתוב אומר (במדבר ל', ג') "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". רש"י מבאר: "לא יחל דברו
מיהו האדם היחיד בישראל שתאריך פטירתו מוזכר במפורש בתורה? מיהו האדם שחי הכי הרבה שנים בישראל מעת שהיינו לעם, ומפני