ארכיון של: כ״ו במרחשון ה׳תשפ״ו (נובמבר 17, 2025)

במהלך המלחמה נחשפנו ועודנו נחשפים, ליוזמות ציוניות וחברתיות רבות ומגוונות: תמיכה במשפחות מפונים ומילואימניקים, תרומות וחלוקת ציוד ומזון לחיילים, התנדבות

אמירה שגורה בפינו היא שאהבת הילדים היא אהבה טהורה נטולת פניות ואינטרסים, שלא תלויה בדבר. אך תמיד תעמוד השאלה: עד

"'ֹוַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ'.

יעקב ועשיו נאבקו זה בזה עוד בהיות ברחם אמם. דומה שנגזר עליהם להיות אויבי נצח. לא רק שהיו שונים באופי

יצחק ורבקה לא נפקדו בילדים. במצוקתם התפללו בצוותא ונאמר (בראשית כ"ה, כ"א): "וַיֶּעְתַּר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא,

שאלה: במוצב הפלוגתי שבו אנחנו משרתים משרת טבח אחד בלבד, שאיננו יהודי. האם מותר לאכול מן המזון שבישל?   תשובה:

פרשת תולדות עוסקת בשורשיו של העם היהודי – לא רק באבות ובבנים, אלא במשמעות העמוקה של השתייכות לדור חוליה בשרשרת

כאשר דוד המלך רוצה לתאר את התהליך העתידי של שיבת ציון, "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן", הוא משתמש

הסיפור מוכר לכולנו; קשה, נוקב, ומטלטל עד תהום, יעקב המחופש ניצב מול אביו, בזהותו הבדויה כעשיו אחיו. המקרא אינו חוסך