ארכיון של: ו׳ באדר ה׳תשפ״ו (פברואר 23, 2026)

בשעה שמרדכי תובע מאסתר להתערב ולבטל את גזרות המן, היא משיבה לו: " לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן

בזמן האחרון עולה רמת הדריכות והציפייה למהלכים של ארה"ב וישראל מול המשטר האיראני, שממשיך בתהליכי התעצמות ושיקום המערכים שנפגעו במבצע

יובל שגב מרגע שמשה רבנו נולד, כמעט שאין פרשה בתורה שבה שמו אינו נזכר. לא רק נזכר – אלא ניצב

שאלה: חייל משרת במוצב מרוחק, שאין בו מניין לא בימות החול ולא בשבת. באפשרותו לנצל את ימי החופשה שלו כך

הכתוב אומר (שמות כ"ז, כ'): "ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור".  די היה לומר

"לא שאני צריך להם אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם. למה? כדי להעלות אתכם בפני כל האומות שיהיו אומרים ישראל

פרשת תצווה נפתחת בציווי שאיננו דרמטי לכאורה: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה… וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ… לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד". אין כאן מעמד

זיכרון איננו רק אוסף של נתונים המאוחסנים על דיסק, כרטיס זיכרון, או באזור מסוים במוח. זיכרון איננו רק פעולה פאסיבית

פרשת תצווה ידועה בכך שמשה רבנו אינו מוזכר בה. אין זה עניין סגנוני או מקרי: משה לא רק שאינו נזכר

הוא עומד בבית הכנסת. צעיף צמר דק כרוך סביב צוואר שכבר ראה מדבר. הוא מהדק את האצבעות סביב מגילת הקלף,