ארכיון של: י״ז באייר ה׳תשפ״ו (מאי 4, 2026)

בפרשת בהר, אנו מצווים על שופרה של שנת היובל. "שופר תרועה", שאותו מעבירים בכל הארץ ודווקא ביום הכיפורים. אין אלה

מדוע נבחרה הפטרת 'עוזי ומעוזי' להפטרת פרשת בחוקותיי? הרב יעקובסון מסביר כי יש קו משותף לנאום התוכחה שבפרשה, ולדברי הנביא

בשעה שתושבי הצפון מתעוררים לקול אזעקות ורעמי נפילות, ומשפחות הלוחמים מחסירות פעימה עם כל מבזק חדשות, נדמה כי במרכז המדינה

המילים 'אהבה' ו'כבוד' נקשרות לדמותו של רבי עקיבא, ולתקופת האבלות בימי ספירת העומר, שהסתיימה בימים אלו. על מילות הפסוק 'וְאָהַבְתָּ

שאלה: חיילים שבו מפעילות מבצעית סמוך לצאת הכוכבים, והם צמאים מאוד. חדר האוכל עדיין סגור, וייפתח לסעודת ליל שבת רק

"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה – אִם רָצָה לְקַיְּמָהּ הֲרֵי הוּא מְקַיְּמָהּ, וְאִם לָאו סוֹף

בשנת השמיטה, מוטלת חובה על עם ישראל לחדול ממלאכת עיבוד הארץ. הכתוב אומר (ויקרא כה, א-ד) "כי תבואו אל הארץ,

צירה המרכזי של פרשת בהר כולל שתי הכרזות מהדהדות, הבאות בזו אחר זו: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ

פרשות בהר-בחוקותיי פותחות בקריאה מפתיעה: לעצור. לשמוט. להרפות. לא הכל בידינו, לא הכל שלנו, ולא הכל מותר תמיד. קריאה זו

אחרי פרשת אמור, המדברת על סטנדרט הנהגה ואמון, מגיעה פרשת בהר ולוקחת את עקרונות אלה אל המרחב הרגיש והמורכב של