ארכיון של: ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ו (יוני 30, 2026)

בפרשת פנחס טמון עיקרון מנהיגותי חשוב ביותר. ההקשר הוא זה: משה, היודע שנגזר עליו שלא להכניס את הדור הבא לארץ

קנאות מכשירה לכהונה? פנחס עשה מעשה יוצא דופן. הוא הרג איש ואישה. הוא היה קנאי מכולם. ובזכות מעשה זה זכה

פרשת פנחס נפתחת במעשה דרמטי. פנחס פועל מתוך קנאות לה', ובזכות מעשהו זוכה דווקא ל"בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). לכאורה,

השבוע ישבתי בישיבת גישור. מימיני זימרי, איש עסקים ותיק. לבוש בקפידה בחליפה מחויטת, שיערו השחור מסורק לאחור, ומדיף ריח של

הדבר הציבורי הטוב ביותר שהתרחש לאחרונה הוא האיחוד בין התנועה הקיבוצית לתנועה הקיבוצית הדתית. הרעיון נולד ככל הנראה ביום כיפור

פרשתנו מתייחסת לנוחלי הארץ כהכנה לכניסה המיועדת לארץ ישראל. כחלק מפרשת הנחלות, הופיעו בנות צלפחד לפני משה ושאלו מה יהא

פרשת בלק מסתיימת באחד המשברים הקשים בתולדות עם ישראל במדבר. לאחר שכל ניסיונותיהם של בלק ובלעם לפגוע בישראל מבחוץ כשלו,

פרשתנו פותחת בגמולו של פנחס "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר, כ"ה, י"א). זאת לאחר מה שאירע בסוף הפרשה

בדיחה יהודית ישנה מספרת על שני יהודים שישבו על ספסל באחד מגני מוסקבה בשנות השבעים. האחד קרא את ה"פראבדה", עיתון