מפרשת אלטלנה ועד לקח פרשת "כי תבוא"
פרשת אלטלנה (יוני 1948) מהווה אחד מאירועי המפתח הדרמטיים והמעצבים ביותר בתולדות מדינת ישראל. העימות החזיתי, שהתרחש בעיצומה של מלחמת
ארכיון של: י״ב באלול ה׳תשפ״ו (אוגוסט 25, 2026)
דרישת ציון
פרשתנו היא פרשה ארצישראלית מובהקת. מצוות: הביכורים, וידוי המעשרות, מעמד הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל מיד בכניסה לארץ, הן
להטעין את סוף הקיץ במשמעות
הימים האחרונים של חופשת הקיץ הרשמית מציבים בפנינו משימה חינוכית: לעזור לילדינו ולעצמנו לעבד את החוויות שחלפו ולבנות נרטיב אישי
הצלחה שדורשת הודיה
אחרי שנות המדבר, אחרי המסע, אחרי ההכנות, העם עומד כבר על סף הארץ. אבל דווקא ברגע הזה, כשההישג נראה קרוב
חינוך בעין טובה
ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמית בפרשתנו, פרשת כי תבוא, אנחנו קוראים על מצווה מיוחדת מאוד, המכונה בפי חז"ל "וידוי
לשון הרע בעידן הרשתות
בפרשתנו נמנים אחד עשר ארורים ובתוכם: "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר…". לפי פשוטו של מקרא, מדובר במי שמכה במקום מבודד שלא
אחדות כמצע להתגלות
א"ר שמעון בן יוחאי מנין אתה אומר אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא הייתה השכינה נגלית עליהן דכתיב
הפרקטיקה לתקוף קצינים ביו"ש חייבת לעבור מן העולם
הריטואל הזה כבר הפך לשחוק, מוכר ומקומם. התסריט נכתב מראש, השחקנים הם אותם שחקנים מוכרים, והבמה גזרת יהודה ושומרון הסוערת.