למה לאתיופיות יהודיות יש צלב על המצח?

הבנות האתיופיות היהודיות שעלו ארצה סובלות מהקעקועים, במיוחד אלו שיש להן קעקועים של צלב על המצח, שיש קושי גדול להצניעו

מפעם לפעם אני נשאל בנוגע לתופעת כתובת הקעקע אצל בנות יהודי אתיופיה. אמר לי פעם מישהו: "אתה אומר שיהודי אתיופיה לא היו מודעים כלל למסורת הרבנית, אבל אורח החיים הדתי של יהודי אתיופיה כן משקף, במידה רבה, את אורח החיים המקראי- טרום-תלמודי. הם קיימו את התורה שבכתב. אז איך זה שהנשים האתיופיות הולכות עם כתובת קעקע? ועוד בצורת צלב על המצח? אלו בטח קבוצות שהתנצרו".

ראשית, אין ולא קיים מישהו יחיד או קהילה שמקיימים את כל מה שכתוב בתורה שבכתב. וכן, כל הללו הטוענים שהם הולכים רק על פי פסקי השולחן ערוך – אף אחד מהם באמת לא מקיים כל סעיף בשולחן ערוך. ולגופו של עניין, צריך לזכור שאתיופיה, על תרבויותיה השונות, אתנית ודתית עשירה בכל הקשור לאמנות הציור (כתובת קעקע) על גוף האדם. בעניין זה נראה לכאורה שנוהג זה לא פסח על ביתא ישראל. שכן, תופעת כתובת הקעקע שכיחה אצלם ואינה זרה להם. אפשר למצוא כתובות קעקע באיברים חיצוניים כמו בפנים, בצוואר ובמצח, בצורות רבות ואף בצורת צלב. וזה מתמיה מאוד שכן ההלכה היהודית אוסרת במפורש לחרוט כתובות קעקע על הגוף. זאת אינה פרשנות חז"לית מתוך פסוקי התורה אלא איסור מפורש בתורה.

28 ወእመቦ ፡ ዘሞተ ፡ መላጼ ፡ ኢታቅርቡ ፡ ውስተ ፡ ሥጋክሙ ፡ ወኢትፍጥሩ ፡ ለክሙ ፡ ፈጠራ ፡ እስመ ፡ አነ ፡ እግዚአብሔር ፡ አምላክክሙ ።בויקרא יט,כח: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם".

פרט זה חשוב, שכן- אם איסור כתובת קעקע מפורש בתורה, אזי איסור זה היה ידוע אף למנהיגות הדתית האתיופית! לפיכך, כיצד התירו את אומנות כתובת הקעקע? להלן שלושה תירוצים לשאלה זאת. הראשון – כתובת הקעקע בתרבות האתיופית הכללית נתפסת כקישוט, ומשום כך, על אף האיסור בתורה, נהגה גם 'ביתא ישראל' לחרוט על גופה כתובות קעקע. וככל הנראה, ההסבר הוא השפעה של הסביבה שהצליחה לחדור למנהג ביתא ישראל על אף האיסור המפורש בתורה. התירוץ השני מסכים שנוהג זה אצלם הוא השפעה נוצרית. עם זאת, בעוד שבתרבות הנוצרית כתובת קעקע בצורת צלב משמשת לסיבות דתיות, הרי שאצל 'ביתא ישראל'  הסיבה לכתובת קעקע בצורת צלב אינה מטעמי דת. תירוץ שלישי – יש אומרים שאימוץ עשיית כתובת קעקע על ידי ביתא ישראל (יהודי אתיופיה) נעשתה במטרה להסוות את זהותם היהודית ברחוב אנטישמי העוין. זה גם מסביר מדוע הסימנים היו אף בצורת צלב.

במסגרת היריעה שלנו לא נוכל לספק הסבר מעמיק לשאלה – כיצד הקסים לא יצאו נגד תופעה זאת? כיצד ההנהגה הרוחנית האתיופית התירה נוהג זה? אבל כן נאמר שתשובה לשאלה זאת בין היתר קשורה לסיבת האיסור של כתובת קעקע האמורה בתורה. מה היא כוללת? מה התורה אסרה? באיזה הקשר? האם האיסור הוא גם לנשים וגם לגברים? ומה עושים במצב שנורמה מצליחה לגבור על איסור דאורייתא? האם מחליפים את העם או מתאימים את מה שנאמר בתורה לנורמה החדשה? עצם העובדה שהקסים ידעו שזה איסור דאורייתא ובכל זאת הם הצליחו להכיל נוהג זה בקרבם, יכולה ללמד הרבה על דרכי ההנהגה הרוחנית את קהילתם באתיופיה. כך או כך, התשובה היא כאמור – נוהג זה היה מצוי לא רק בקרב מתנצרים, אלא גם בקרב יהודי אתיופיה. אפשר לומר שבקרב המתנצרים תופעה זאת הייתה רחבה יותר אבל היא לא הייתה בלעדית. גם בנות ביתא ישראל נהגו לקשט עצמן בכתבות קעקע. זה לא אומר כלום על יהדותם של יהודי אתיופיה.

אך מה עושים עם בנות אתיופיות שעלו ארצה עם כתובת הקעקע? בארץ הנשים סובלות מהקעקועים, במיוחד אלו שיש להן קעקועים של צלב על המצח, שיש קושי גדול להצניעו. משפילים אותן, מעליבים אותן; וזה אכן מוזר מאוד לראות יהודייה עם כתובת קעקע בצורת צלב, והתגובות מובנות לחלוטין. ידוע היום שישנם מתנדבים, כולל רופאים ובעלי ממון, המסייעים לבנות למחוק את כתובת הקעקע באמצעות לייזר. והשאלה שעולה היא, אם אין מצליחים להוריד את הקעקע בצורת צלב שעל המצח, האם הלכתית אפשר להוסיף קווים נוספים על מנת לטשטש את צורתו של הצלב? יש כאן עימות בין איסור דאורייתא וכבוד הבריות. שמעתי שיש המתירים לטשטש את צורת הצלב משום כבוד הבריות. אבל ידוע לי שהיום לטכנולוגיה יש פתרונות יצירתיים כדי למחוק את הכתובות וכך לאפשר לבנות מ"ביתא ישראל" להרגיש בבית. אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו.

(בהר תשפ"ב)