סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: האם חייל שיוצא לחופשה קצרה במוצאי שבת רשאי לשוחח על כך עם חברו בשבת, ולתאם נסיעה משותפת? האם חייל מילואים יכול לבקש מחברו בשבת להסביר לו מהם הטפסים שאותם הוא נדרש למלא לקראת שחרור משירות מילואים פעיל? האם מותר למפקדים לשוחח זה עם זה על עניינים צבאיים במהלך סעודות השבת? ומה דין תדריך לקראת אימון או לקראת פעילות מבצעית שיתקיימו בצאת השבת?
תשובה: נאמר בנבואת ישעיהו (נ"ח, י"ג): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". מפסוק זה, שיש מעדות ישראל שנהגו לאומרו כחלק מן הקידוש בשבת בבוקר, למדו חכמים (מסכת שבת, דף ק"נ) שאסור לדבר ולשוחח בשבת על מלאכות ופעולות שעתידות להתבצע ביום חול. וכך פסק השולחן ערוך (אורח חיים, ש"ז א'): "ודבר דבר – שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול".
עם זאת, מפורש בגמרא ובפוסקים שניתן לשוחח על ענייני חול בעקיפין ובלשון מרומזת. כך, למשל, מותר לאדם לומר לחברו "אשמח להתעדכן במוצאי שבת", או "האם אתה מגיע למקום פלוני במוצאי שבת" וכן ביטויים דומים, כך שיובן שרצונו שייסעו יחד במוצאי שבת, אך אין להזכיר בפירוש את הנסיעה המשותפת.
כמו כן, מפורש בגמרא שהאיסור לדבר דברי חולין הוא אך ורק בנושאים של חול, אך צורכי מצוה, ובכלל זה גם צורכי רבים – מותר לשוחח עליהם בשבת. המשנה ברורה (ש"ז, ס"ק א') מצטט מחלוקת נרחבת בין האחרונים האם ההיתר לדבר בשבת על דבר מצווה נוגע דווקא למצווה שקשורה לשבת, או שמא גם מצווה שבוודאי לא תתקיים בשבת – מותר לשוחח עליה בשבת. הדוגמה שבה משתמש המשנה ברורה היא כתיבת ספר תורה: אסור לכתוב את הספר בשבת, אך נחלקו אחרונים האם מותר לשוחח על כתיבת הספר בשבת. להלכה, המשנה ברורה מכריע שטוב להחמיר לכתחילה, ואולם אם קיים חשש שהימנעות משיחה בשבת תפגע באפשרות לקיים את המצוה בימות השבוע – מותר לדבר ולשוחח על כך בשבת.
לפיכך, מותר למפקדים ולחיילים לשוחח בשבת בעניינים מקצועיים, ולהעשיר את ידיעותיהם המקצועיות, הואיל ויש בדבר חשיבות ותועלת גם בשבת עצמה. לעומת זאת, משום איסור הכנה מקודש לחול, אסור למפקד לערוך תדריך לקראת המשך השבוע, וכל שכן שאין לערוך לסגל סיור בשטח כהכנה לפעילות מתוכננת. כמו כן, אסור לשוחח בשבת על מילוי טפסים. כמובן, אם מדובר על אימון, פעילות מבצעית או כל נושא אחר שהוא חלק מן המלחמה, ולא ניתן להיערך לקראתו בצאת השבת, הדבר מותר.
בספר תורת המחנה (פרק מ"ח תשובה א') הובהר, שבשל חשיבות השמירה על מנוחת השבת במסגרת הצבאית, ראוי מאוד להשתדל להימנע מעיסוק בענייני חול במהלך השבת, גם באופן שמותר מעיקר הדין. לדעת הרמב"ם (שבת, כ"ד ד'), עיקר איסור "וְדַבֵּר דָּבָר" קשור לא רק לשיחת חולין, אלא לנושאי השיח בשבת באופן כללי, וכך כתב: "ואסור להרבות בשיחה בטלה בשבת שנאמר ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול".
הרמ"א (אורח חיים, ש"ז א', ומקורו בתרומת הדשן) היה מודע היטב לכך שיש אנשים שעבורם הדיבור והפטפוט על "שמועות ודברי חידושים", ובכלל זה גם על "ענייני מלכים ושרים וערך המלחמות", הוא חלק מעונג השבת, ועבורם הדבר מותר. אך כבר העירו הפוסקים האחרונים, שבוודאי לא ראוי להרבות בדיבור על נושאים אלה בשבת.
דווקא בזמן מלחמה, כאשר פעמים רבות חיילים ומפקדים נדרשים לפעול בשבת כבחול, ובכלל זה לשוחח בשבת על נושאים מבצעיים דחופים – וזה כמובן בהיתר גמור! – ראוי להקפיד יותר שמה שאיננו דחוף ואיננו חיוני, יידחה למוצאי שבת; כך שאת השיחה בשבת ניתן יהיה למקד בנושאים שבקודש, ובראשם – תלמוד תורה. כך סיכם זאת המשנה ברורה: "ולאלו שאינם עוסקים בתורה בימות החול – ניתן שבת עיקרו לדברי תורה".
