סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתזכתה הדלקת נרות חנוכה לדיונים הלכתיים מרובים, ועל כן כבר השבת, שבועיים לפני החג, נתחיל לעסוק בעזרת ה' בהלכות החג. כבימים ההם כך בזמן הזה, ממשיכים חיילי צה"ל ומפקדיו להילחם בעוז ובגבורה למען העם והארץ, ומבטיחים שהאור יגבר על החושך.
שאלה: האם חיילים השוהים בשטח פתוח תחת כיפת השמיים ידליקו נרות חנוכה בברכה? ומה דין חיילים שישנים בטנקים ובשאר כלי הרכב? האם אוהל סיירים נחשב "בית" לעניין נר חנוכה?
תשובה: במסכת שבת (דף כ"א) נאמר שמצוות הדלקת נר חנוכה היא "נר איש וביתו", וכך משמע מפשטות מקורות ההלכה שההדלקה היא דווקא בבית. חז"ל תיקנו שמי שאינו יכול להדליק נר חנוכה מברך "ברכת הרואה", ורש"י במסכת שבת (דף כ"ג) הסביר שאחת הדוגמאות למי שאינו יכול להדליק נר חנוכה היא שהוא "יושב בספינה". ניתן להבין שהוראות הבטיחות או תנאי מזג האוויר אינם מאפשרים להדליק בספינה, אך יש שהבינו שהיושב בספינה אינו יכול להדליק משום שהספינה איננה בית. כך משמע גם מדברי התוספות במסכת סוכה (דף מ"ו), שמי ש"אין לו בית" – אין בידו לקיים את המצווה.
עם זאת, ברור שגם בדירת ארעי – חייבים להדליק נר חנוכה. הר"ן (מסכת שבת, דף י' בדפי הרי"ף) הסביר שאורח שמזדמן לדירה באופן ארעי פטור מקביעת מזוזה, כי המקום איננו ביתו, ואולם ברור שהוא חייב בהדלקת נר חנוכה. הר"ן מסביר: "דלא תימא דין נר חנוכה כדין מזוזה, דכל מי שאין לו בית פטור מן המזוזה". בלי בית קבע – לא ניתן לקבוע מזוזה, אך נר חנוכה אפשר להדליק גם בדירה ארעית.
בשו"ת מהרש"ם (ד' קמ"ו, וכדבריו כתב גם ערוך השולחן) כתב שמי שנמצא בנסיעה ארוכה ברכבת לאורך כל הלילה – ידליק נר חנוכה בברכה, ונימוקו כי: "לא נמצא בשום מקום שיהיה צריך בית קבוע". ויש לדייק בדבריו: אין צורך בבית "קבוע", ואולם נדרש בית ברמה מסוימת, ואפשר שקרון רכבת אכן מממש את התנאי הזה. רבים מפוסקי הזמן קיבלו עמדה הלכתית זו. כך, למשל, פסק הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל שהדלקת נרות חנוכה היא דווקא בבית, ועל כן דר רחוב או מי שנמצא תחת כיפת השמיים אינו מדליק (שו"ת מנחת שלמה תניינא, נ"ח; וכך פסק גם בשו"ת אגרות משה, יורה דעה ד' י"ג); ואולם, הוא הורה לחיילים שישנים בטנקים או באוהלים – להדליק נרות חנוכה בברכה, משום שכל עוד יש קורת גג לראשם, הם אכן חייבים בהדלקה (הליכות שלמה – מועדים, פרק י"ג). כך פסק גם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (כמובא בשמו בספר "שבת ומועד בצה"ל"), שכאשר האוהל סגור או כאשר ישנים בכלי רכב, ניתן להדליק נרות בברכה.
אמנם, מצאנו גם מי שהקל יותר מזה. בשו"ת ציץ אליעזר (ט"ו כ"ט) חלק מפורשות על תשובת המהרש"ם והסביר שחיוב הדלקת נר חנוכה אינו תלוי בבית כלל ועיקר. הוא מסביר שלגבי מצוות מזוזה, פשוט וברור שמי שאין לו בית – לא יכול לקבוע מזוזה, ועל כך מוסיף וכותב: "אבל מה שאין כן מצות הדלקת נר חנוכה, דהמצוה קשורה רק עם גוף האדם, ובהיכא שנמצא חייב להדליק. ומסתבר שאפילו אם אחד יקבע לו מיטה בפינה אחת מפינות הרחוב וישן ויאכל שם, שגם כן יהא חייב להדליק על ידו ובסמוך נר חנוכה, ואף על פי שאין לו בית כלל".
מורי ורבי הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל צעד אף הוא בדרך זו. במאמר ארוך שהקדיש לשאלה המעשית של הדלקת נרות חנוכה לחיילים (ופורסם בספרו "מנחת אביב"), ציטט הרב ליכטנשטיין את הגמרא בתחילת מסכת סוכה (דף ג') שסוקרת את כל הדוגמאות ההלכתיות שבהן יש צורך ב"בית": מצוות מזוזה, מצוות מעקה, הלכות צרעת הבית ועוד. נר חנוכה, כך מסביר הרב, לא נזכר לא בדברי הגמרא ולא בדברי המפרשים שם, ומכאן שהמצווה אינה תלויה דווקא בהדלקה בבית. הלכה למעשה, הוא כותב שם שברור שמי שיש לו אפילו קורת גג מינימלית, כמו אוהל או טנק, בוודאי ידליק נר חנוכה בברכה; אך נראה מדבריו שם שדעתו הייתה שאפילו בזה אכן ניתן להדליק.
הלכה למעשה, כתבנו בקובץ "הלכה כסידרה" לחנוכה, במהדורת "חרבות ברזל" תשפ"ה: "חיילים השוהים בשטח פתוח ולנים תחת כיפת השמיים, וכן חיילים המפליגים בספינה קטנה שאינה מקורה ושאין בה תנאי מגורים בסיסיים, פטורים מעיקר הדין מהדלקת נרות חנוכה, ועל כן במקומות אלו ידליקו בלא ברכה. עם זאת, הרוצה לברך גם במקום שאיננו 'בית' כלל, יש לו על מה שיסמוך – אף שכאמור עיקר הדין להדליק בלא ברכה. בכל מקרה, ישתדלו חיילים אלה שיהיה מי שידליק עבורם בביתם או בבסיס". חובה להדגיש בהדגשה רבה שמי שמדליק בסמוך לאוהל או לכלי רכב או רכב קרבי משוריין, חייב לשמור באופן מלא על כל הוראות והנחיות הבטיחות ולהימנע מכל סכנה!
