נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)יצאתי לכנס מקצועי באילת. רוב הכנס יועד להוראה ולהדרכה, ולרשותי עמדו רק שעות ספורות נטולות משימות ואחריות. כהכנה, ביררתי כיצד אוכל למקסם בזמן קצר זה את משאבי הגוף והנפש… התשובה נמצאה סביבי.
40 שנות מחקר בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית (חקר הקשר בין אדם לסביבתו הפיזית, הטבעית והבנויה) מלמדות שאינטראקציה של האדם עם הטבע מקדמת את בריאותו הנפשית והגופנית. ובפועל, חשיפה לטבע תורמת לירידה ברמות של כעס וחרדה, ונקשרת עם שיפור במצב הרוח הכללי, במדדי לחץ דם ובתפקוד הקוגניטיבי. מחקרים שונים אף הצביעו על ירידה בתסמיני הפרעת קשב ועל שיפור במדדי הריכוז עקב חשיפה לטבע.
מחקר שנערך באנגליה מצא שמשך הזמן המיטבי הנדרש לשהייה בטבע ("מנת טבע") לשם שיפור תחושת הרווחה הנפשית, הוא 120 דקות בשבוע. ולא, אין צורך לנסוע רחוק על מנת להרגיש טוב יותר. מתאם חיובי נמצא בין מספר המרחבים הירוקים ליד הבית לרמות האושר והדחק של התושבים. זאת ועוד, מחקרים מימי הקורונה מצאו שגם טבע הנשקף מבעד לחלון עשוי לסייע בקידום רווחה נפשית, ואפילו צפייה בתמונות טבע יכולה להועיל בהפחתת רגשות שליליים וחרדה.
gus-ruballo, unsplash
מגוון הסברים ניתנו לקשר בין טבע ורווחה נפשית. ישנם כאלה המציינים שהקצאת קשב לא ממוקד (תשומת לב ספונטנית לעלה, לאור, לצליל), המתרחשת בטבע, ושונה מקשב של עבודה ולימודים פורמליים, מאפשרת מנוחה ושיקום של משאבי הקשב. הסבר אחר נעוץ ברווחה כתוצאה מתהליכים לא מודעים הקשורים לחיבור האבולוציוני שלנו לטבע. זווית אחרת מדגישה את תרומת איכות האוויר והשמנים האתריים, שאותם מפיקים העצים, למערכת החיסונית.
לממצאים יש השלכה יישומית בזירה הרפואית ובזירה הטיפולית, סביב תחושות החוסן והתקווה; בזירה החינוכית, לשיפור תהליכי למידה; ובזירת התכנון העירוני – לרווחת האזרחים (מעובד מתוך מאמרה של קרן קפלן מינץ, פסיכואקטואליה, קיץ 2024).
ברמה האישית, המידע המובא כאן דרבן אותי לפסוע בנחת אל הקניון, ובדרך חזרה, להניח את השקיות ולהתבונן בים, וגם לצפות בבקרים, לפני התפילה, בזריחה הנהדרת והחדשה.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
