בדרך כלל, מקובל לחשוב שבני ישראל פנו לצפון-מזרח בנדודיהם במדבר, ומשם התחילו את מסעם של 40 שנה בחצי האי סיני. אולם, במאמרי הקודם, בעקבות מחקרים היסטוריים ועדויות נוספות, העליתי את האפשרות שבני ישראל פנו דווקא לכיוון דרום-מערב ועברו דרך אפריקה, כולל אתיופיה. חוקרים מסוימים אף ציינו כי בתורה נכתב במפורש שהם לא הלכו מזרחה, מה שעשוי לחזק את האפשרות לנתיב דרומי יותר.
בנוסף, קיבלתי תגובות רבות למאמרי הקודם (ועל כך – תודה), וביניהן הפניה מכם הקוראים למקורות נוספים, כמו ספרו של דוד ענבר "איפכא מסתברא". הודות לשליטתו של ד"ר ענבר בשפות עתיקות רבות, הוא קרא באופן ישיר ממצאים עתיקים, כתובות ממערות קבורה, מיתולוגיות של המזרח-הקדום והרכיב פאזל מודיעיני שמצטיירת ממנו תמונה שונה לחלוטין מזו המקובלת על ידי הממסד האקדמי. הוא מעלה את האפשרות שנדידת עם ישראל דרומה הינה תרחיש אפשרי מבחינה היסטורית. אם כך, עולה השאלה היכן התרחש מעמד הר סיני? והאם יש בסיס לטענה שהר סיני עצמו היה באתיופיה?

זיהויו של הר סיני הוא אחת התעלומות ההיסטוריות והארכיאולוגיות המרתקות ביותר. לאורך הדורות, חוקרים, היסטוריונים ורבנים הציעו מגוון של מיקומים אפשריים להר, אך אין הסכמה חד-משמעית על מיקומו המדויק. המסורת היהודית מזהה את הר סיני עם הר סרבל או הר ג'בל מוסא שבחצי האי סיני, אך מבחינה כרונולוגית קשה לתאם זאת עם תיאור היציאה ממצרים. אם המסע אכן נמשך 40 שנה, כפי שמתואר בתורה, אזי המסלול חייב להיות מורכב יותר מאשר הליכה ישירה מסיני לכנען.
חוקרים מודרניים מציעים אפשרויות נוספות. חלקם טוענים כי הר סיני נמצא בג'בל אל-לוז שבערב הסעודית, על סמך ממצאים גיאוגרפיים וארכיאולוגיים. אחרים, כמו ד"ר טובאל, מעלים את האפשרות שהיו כמה "הרי סיני", וכי המדבריות שבהם נדדו בני ישראל כללו מספר מקומות שניתן לזהותם כאתרי התגלות. השאלה הגדולה היא כמובן באיזה הר התרחש הטקס של קבלת לוחות הברית? ד"ר טובאל כתבה לי: "לגבי הר סיני, אני בהחלט מאמינה שהיו כמה הרי סיני שהתאימו לאופי המיוחד של הר שמזוהה עם המסורת הירחית. האפשרות של ערב הסעודית בהחלט אפשרית. גם פה אני מניחה אפשרות שהר סיני נמצא באתיופיה, בין המקומות 'יחא' ל'סיבאת' (בצפון אתיופיה) שם המקומיים מכנים הר בשם 'הר ה'".
אחת ההשלכות המשמעותיות של מחקר זה היא ההכרה בקשרים ההיסטוריים העמוקים בין עם ישראל לאתיופיה. הכנסייה האתיופית מחזיקה במסורת שלפיה ארון הברית הובא לאתיופיה ונשמר בכנסיית גבירתנו מציון באקסום. מסורות נוספות מחזקות את הקשר בין עם ישראל לאתיופיה, מה שמקבל חיזוק נוסף במחקר ההיסטורי. אז מה זה אומר שאם לא נמצא שקית בבה על אחת ההרים הללו זה אומר שלא היה מעמד הר סיני? יהדות אתיופיה – הידועה כקהילת ביתא ישראל – נאלצה להתמודד עם שלילת יהדותם מצד גורמים מסוימים, גם בתוך ההלכה הרבנית וגם בקרב מוסדות מדינת ישראל. זאת, אף שקיימים סימנים מובהקים לקיום מסורות יהודיות בקרב ביתא ישראל, והכי חשוב מסורתם ההיסטורית שבעל פה שלהם.
סוגיה זו מעלה שאלה רחבה יותר על הקשר בין זהות, היסטוריה ואמונה. כפי שטען הרמב"ם בשאלת קדמות העולם: "שאיננו מאמינים בבריאת העולם בגלל שכתוב 'בראשית ברא א-לוהים את השמיים ואת הארץ'." דבריו של הרמב"ם מציבים אתגר משמעותי: האם אנו מחויבים לאמת היסטורית, או שמא האמת הדתית עומדת מעל לכל? על פי פרופ' איש שלום: "כשאנו אומרים 'משה אמת ותורתו אמת' – האם הכוונה לכך שזו עובדה היסטורית אמיתית (שבאמת בני ישראל היו במעמד הר סיני וקיבלו את התורה), או שהכוונה לכך שהתורה היא תורת אמת מצד הערכים והמצוות שבה?"
המחקר על מסלול יציאת מצרים ועל זיהוי הר סיני אינו רק שאלה היסטורית, אלא שאלה שנוגעת לאמונה. שלילת יהדותם של ביתא ישראל על סמך תפיסה מסוימת של ההיסטוריה המקראית, תוך התעלמות מהקשרים הברורים בין עם ישראל ואתיופיה, מעידה על תפיסה מצומצמת שאינה מביאה בחשבון את המורכבות של ההיסטוריה היהודית. אין ספק כי הקשרים בין משה רבנו, ארון הברית ואתיופיה ראויים למחקר מעמיק יותר. ייתכן שבעתיד ייחשפו ממצאים חדשים שיבהירו את התמונה ההיסטורית. המסורת האמונית של יהדות אתיופיה מאמינה שמשה אמת, בני ישראל היו במעמד הר סיני וקיבלו את התורה, ותורתו היא אמת מצד הערכים והמצוות שבה.