כל הפוסטים בגבריאל חזות

הניסיון לחלק בין סוגי 'אשמים' כאשר העניין נוגע לשנאת ישראל, הוא ניסיון נואל. השנאה המפעפעת בלב שונאי ישראל היא אותה

יעקב הוא שמו של האיש. יעקב הוא המהות הפיזית של אבינו: עקב, יעקבנו ועקביות. הטיות השם מעידות על תכונותיו, אורח

עיון בברכת יעקב מעלה כי אין בפנינו ברכה במובנה הרגיל. בחלק משבטי יעקב הוטחו דברים קשים, שבמבט ראשון קשה לכנותם

במפגשי יוסף עם אחיו הוא בוכה שלוש פעמים. בפעם הרביעית הוא כבר נופל על צווארי אביו: "וירא אליו ויפל על

יוסף 'בעל החלומות' נמצא בשלוש מערכות חלום: יוסף ואחיו, שר המשקים ושר האופים וחלומות פרעה. במערכה הראשונה יוסף חולם, אך

אברהם אהב את ישמעאל וראה בו את ממשיכו. שרה לא חשבה כך וביקשה: "…גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם". מדוע רק בדרכו ארצה נזכר יעקב באחיו? מדוע הוא

על ישמעאל אין מה להתפלא, שהרי הוא 'פרא אדם' – פרא במהותו ובטבעו, עם דמות של 'אדם'. הוא אינו אחינו

אברהם חי את חייו בתוך ארץ כנען. הוא מתהלך בארץ, סוחר עם אנשיה, נלחם עבור אנשיה, קובר את מתו בתוכם.

מהי המטרה שלשמה צריך היה אבינו לעזוב הכל מאחוריו וללכת אל ארץ שאפילו את שמה לא אמרו לו בטרם התחיל