כל הפוסטים ביעקב ספוקויני

בשירת האזינו מזהיר משה את העם מהסתר הפנים של ה'. הסתר זה עלול להיות קשה ביותר. לדוגמה: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב

בכמה מקומות בתפילת הימים הנוראים מופיע הביטוי 'יודעי תרועה', הלקוח מפרק פט בתהילים: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ

ביום פטירתו כינס משה את כלל ישראל ופרט באוזניהם את הברית בין עם ישראל ובין הקב"ה. רש"י מסביר כי סמיכות

פרשתנו היא פרשה ארצישראלית מובהקת. מצוות: הביכורים, וידוי המעשרות, מעמד הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל מיד בכניסה לארץ, הן

במה שונה  עמלק משאר האויבים, מדוע דווקא לגביו נכתבה מצווה מפורשת למחות את זכרו? נחמה ליבוביץ' [עיונים ע' 235] מסבירה

בפרשתנו מצויות שלוש פרשיות היוצרות ביניהן קשר מיוחד: שופטים ומשפט צדק, המלכת מלך בישראל ועגלה ערופה. כללי המשפט של התורה

  "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה… כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי" [מההפטרה]. פירש הרד"ק:

שבע פעמים מופיעה המילה 'ארץ' בברכת ה' ובהבטחת הארץ בתחילת פרק ח' [ז-יא], ולא בכדי. מדובר במהלך דו-כיווני: מחד גיסא,

מייד לאחר קבלת עשרת הדיברות, באו ראשי השבטים אל משה ובפיהם בקשה: "וַיְהִי כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר