כל הפוסטים בתולדות

החינוך לאמונה ולמידות יישאר לעד הבסיס לתולדות האומה ורציפות הדורות מערכת החינוך נמצאת במרכז ההתעניינות של החברה הישראלית. בשנים האחרונות

"אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו", שורר המשורר נתן אלתרמן ב"זמר הפלוגות" שלו. אך מהן "חפירות חייו" של עַם, והיכן

כשיעקב מגיע אל אביו, מתפלא יצחק על המהירות שבה הופיע לפניו, שאינה תואמת את ציפייתו ממשך הציד של בנו. "ויאמר

מנקודת מבטו של יעקב עשו עשה טעות גדולה, אבל מבחינתו של עשו מדובר בעסקה ראויה ומשתלמת בניסוי שנערך בסוף שנות

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) בפירושו "העמק דבר" [בראשית כד סה] מסביר מדוע לא הצליחו רבקה ויצחק ליישב בהידברות

יש הטוענים שקרוב ל-50% מיוצאי המגזר הציוני דתי הם דתל"שים, ואולם, כפי שהראה אריאל פינקלשטיין בספרו המקיף "החברה הדתית-לאומית בנתונים"

  מטרת התורה בתיאור ליקוי המאורות של יצחק באה גם להזהיר מפני שיקול דעת מוטעה המושפע מריח קטורת ומנימוסי עשיו

כאשר אנו מתבוננים בהפטרת השבת, שוב נראה כי הקשר בינה לפרשה הינו שטחי, משום שפסוקים אחדים ממנה מזכירים את הפרשה,

עוד סיפור מקראי לכאורה מוזר ובלתי סביר בעליל. יעקב אבינו "איש תם יושב אוהלים", עושה את עסקת חייו, קונה בכורה

המתחים במשפחה אינם נעוצים רק ביחסי יעקב ועשיו. מאחורי הקלעים המתח החמור יותר הוא במחלוקת שבין רבקה ויצחק במרכז פרשתנו