כל הפוסטים במיכל טיקוצינסקי

בדרך כלל התורה מצווה עלינו לקרב את החלכאים והנדכאים, החולים והעזובים ודחויי החברה. והנה בפרשתנו מצויות הוראות הפוכות. מונחי הטומאה

הקריאה של התורה למשפט אחד בפסוק החותם את פרשתנו, מתפרשת בחז"ל במספר אופנים. האפשרות האחת היא לומר שהתורה מצווה על

פרשתנו, העוסקת באיסורי כהונה, מבחינה בין איסורי קדושה החלים על כלל הכהנים ובין מערכת של איסורים וגדרים נוספים החלים רק

בפרשתנו ישנה התייחסות למקרים שבהם אנשים נאלצו להיפרד מאחוזתם ומנחלתם מפני שנקלעו למצוקה כלכלית. התורה נותנת לאדם הזדמנות לגאול את

בפרשת וילך מתואר שמשה כותב את התורה ונותנה לכהנים ולזקני ישראל. "ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית

משה שולח שליחים אל מלך אדום בבקשה לאפשר לעם ישראל לעבור דרך ארצו. ההנחיות שנותן משה לשליחים כוללות הוראה לפתוח

המדרש הקובע: "קרח שפיקח היה מה ראה לשטות זו"? מניח שקרח פיקח היה. והשאלה היא, מנין למדרש מידע על טיבו

משהו מתרחש בפרשה שלנו שגורם למשה טלטלה גדולה. משה שומע את העם בוכה למשפחותיו, "ויחר אף ה' מאד, ובעיני משה