שינוי תרבותי
בפרק ה' בספר יהושע, עם ישראל כבר חצה את הירדן אך נשאר לחנות כמה ימים נוספים לפני שמתחיל במשימת כיבוש
בפרק ה' בספר יהושע, עם ישראל כבר חצה את הירדן אך נשאר לחנות כמה ימים נוספים לפני שמתחיל במשימת כיבוש
יהושע פרק ד' בפרק ד' ביהושע העם מסיים לעבור את הירדן. בשלב זה על יהושע והעם לקיים ציווי שמופיע כבר
פרק ג' בספר 'יהושע' מתאר את ההיערכות של העם לקראת חציית הירדן. "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים, וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן
לקראת כניסת עם ישראל לארץ, יהושע שולח מרגלים לתור אותה. כאשר יהושע עצמו היה מרגל, אי שם בספר 'במדבר', הם
לאחר שנתיים של מאמרים על פרשת השבוע, החלטתי להמשיך קדימה מן המדבר לכיבוש הארץ ולהקמת מדינה בארץ ישראל המסופרים בספר
במסכת סוכה, פרק ב' משנה ט', נאמר: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי". הרמב"ם במשנה תורה מפרט:
בערב יום הכיפורים בקרב קהילות אשכנז נהוג לשיר את הפיוט הבא: "כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
בפרשת 'וילך' ה' מעביר למשה מסר אחרון, שונה ודרמטי: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר
בפתחה של פרשת ניצבים, משה מעביר את עם ישראל בברית ה' והם מתחייבים שוב בקיום המצוות ובהתרחקות מהחטא. בשלב זה
בפרשה מתואר טקס הברכה והקללה אשר העם מצווה לעשות לאחר כניסתו לארץ. כאשר התורה מסבירה על צורת הטקס היא מתארת