כל הפוסטים בפכטר

חכמים למדו מלשון התורה שגילוח הזקן אסור רק במידה ויש בו השחתה, כבנעשה בתער, אבל אם התגלח במספריים או במלקט

תמיד התקשיתי לכוון בתפילה ב'ברכת המינים'. הקושי שלי נבע בראש ובראשונה מהלשון החריפה שלה. הברכה הזאת היא בעלת אופי מיליטנטי

ההתעוררות הציונית לשיבת עם ישראל לארצו, חוללה מהפכות בתחומים רבים בעם ישראל – בחקלאות, בביטחון, במשפט, בכלכלה ובמשטר. לאחר שנים

אנו מבקשים אחדות בעם ישראל. אך כיצד ניתן לכונן אחדות בין חילונים לדתיים? כיצד יהודי שומר הלכה יכול להכיל מבחינה

ההבדלים בין העדות בעם ישראל אינם נוגעים רק למנהגים אלא גם לפסיקת הלכה – הספרדים נוטים אחר המחבר, האשכנזים אחר

בשתי הרשימות הקודמות עמדנו על שני עקרונות סותרים שאני מבקש להציב בבסיס פסיקת ההלכה – מצד אחד, שמירה על המנהגים

לא ניתן לכפות אחדות מאולצת על אנשים. לכן לא ניתן לבטל מסורות ומנהגים שהביאו איתם יהודים בקיבוץ הגלויות האחרון. אבל

ראינו בפעם הקודמת כי לדעת הרמב"ם הנצרות היא עבודה זרה לכל דבר, וממילא יש להחיל עליה את כל האיסורים החלים

ברשימות הקודמות עקבנו אחר דרכי התפתחותה של ברכת הלבנה, מברכת ראיה לטקס המלווה כל ראש חודש. נעיר על מספר נקודות

ברשימה הקודמת ראינו כיצד הפכה ברכת הלבנה בתלמוד הבבלי מברכת ראיה רגילה, לברכה הנושאת עמה רמז לגאולת ישראל. כעת נדון