ארבעה מינים וארבע דרכי דרשה
דרשות רבות נדרשו על משמעותם הסמלית של ארבעת המינים, המתייחסות למעגלי זהות ושייכות שונים של האדם – דרשות לפיהן ארבעת
דרשות רבות נדרשו על משמעותם הסמלית של ארבעת המינים, המתייחסות למעגלי זהות ושייכות שונים של האדם – דרשות לפיהן ארבעת
שירת האזינו מלמדת אותנו גם מה עשוי לקרות לעם ישראל אם יפרו את הברית עם הקב"ה. חלק מהתיאורים קשים מנשוא.
לפני כמה שנים, חיפשנו רעיון מיוחד שיגרום לילדים לשאול 'מה נשתנה'. כלומר לא רק לדקלם את הטקסט שלימדו אותם מראש,
מחלוקת מפורסמת היא בשאלה מתי נברא העולם – בניסן או בתשרי. נוסח התפילה במדרש ויקרא רבה כט, א מוכיח כדעתו
משנת תענית קובעת שאף על החרב (ולא רק על עצירת גשמים) קובעים תענית. והגמרא מוסיפה (תענית כב): "תנו רבנן: חרב
"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא יט: כג). במילים אלו פותחת את התורה את העיסוק במצוות ערלה
המילה היא מצווה בסיסית ומכוננת זהות, וגם מצווה המעלה שאלות. גזרות שמד אסרו על המילה, הן מצד היוונים (או ההלנים)
בפרשת בהר יש ריכוז של מצוות המשקפות תפיסה כלכלית-חברתית מאוזנת של התורה. היא פותחת במצוות השמיטה שמחייבת להשבית את עבודת
חז"ל מדגישים במקומות שונים את אופייה הדו-כיווני של הצדקה: "תני בש' ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני
פרשת בהר לא רק עוסקת בדיני השמיטה, כי אם פורשת את החשיבה החברתית-כלכלית שמאחוריהם: תפיסה של ערבות הדדית, של אחריות