המטרה לא מקדשת את האמצעים
השגת מטרה בכלים פגומים פוגמת ומקלקלת את הופעת המטרה בעולם היחס המוסרי בין המטרה והאמצעים להשגתה הוא נושא שנמצא במקום
השגת מטרה בכלים פגומים פוגמת ומקלקלת את הופעת המטרה בעולם היחס המוסרי בין המטרה והאמצעים להשגתה הוא נושא שנמצא במקום
דבר נוסף לומדים מבצלאל: ש"אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור, שנאמר: 'ויאמר משה: ראו קרא ה'
פרשתנו עוסקת רובה ככולה בעניין חטא העגל. למרות הנטיה לתלות את החטא בעם ישראל צריכים אנו לדעת שהערב רב אותו
"ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, והלוחות מעשה אלוקים
בפשטות, הביטוי קְשֵׁה עֹרֶף לא נתפס בהקשר חיובי. המידה הזו של קשיות עורף נתפסת, ובצדק, כשייכת למשפחת העקשנות, חוסר הנכונות
"וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא
אחד הביטויים הקשים להבנה מופיע בפרשה, בעקבות חטא העגל: "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה
פרשיות המשכן רצופות פרטים ופרטי פרטים, של מידות, ושיעורים, סיפורי בדים, בגדים וחומרי בניין. ועד כדי כך מרובים הם הפרטים,
"וללוי אמר" (דברים ל"ג, ח) – למה נאמר, לפי ששמעון ולוי שניהם שתו בכוס אחד, שנאמר "ארור אפם כי עז
בפרוס הבחירות הקרבות ובאות, עולה שאלה הלכתית קשה למדי, מתוך דברי התורה בפרשתנו. מפורש בתחילת הפרשה (שמות ל,יב-יג): "כִּי תִשָּׂא