מה מברכים כאשר רואים את הים התיכון?
בפרשת השבוע עוברים בני ישראל את ים סוף, בדרכם למעמד הר סיני: "וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חוֹמָ֔ה
בפרשת השבוע עוברים בני ישראל את ים סוף, בדרכם למעמד הר סיני: "וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חוֹמָ֔ה
הבשורה הגדולה של פרשת בשלח היא יציאתו לחירות של עם ישראל משעבוד מצרים. זה הישג אנושי נדיר. עם שלם של
הפרשה פותחת ומתארת את יציאת ישראל ממצרים: "ויהי בשלח פרעה את העם וְלֹא נָחָם אֱלוֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים". התורה מתארת
חיים של שירה חדשה אינם דורכים במקום, אלא חוקרים ומתבוננים בכל עת מחדש על המעגלים השונים ומאפשרים מבט משתנה על
המעמד הדרמטי של קריעת ים סוף- והאירוע המכונן שבו המצרים המשעבדים צוללים כעופרת במים, ועם העבדים יוצא ביד רמה, הציף
שבת שירה היא הזדמנות לעסוק ולהתבונן בערכה של השירה ותרומתה לחיינו הפרטיים והלאומיים אין לך דבר כמו שירה ונגינה שבכוחן
נדרשת סבלנות כדי להגיע אל המנוחה והנחלה בתחילת פרשת בשלח, מופיעה אפשרות קורצת, שנזנחת מיד: ללכת רק דרך שלושת ימים.
בימינו חובה למול את ערלת הלב הן בתחום הרוחני והן בתחום הנכונות לגלות אחריות אישית בתום שנתיים לתקופה הקורונה הולכים
חז"ל זיהו במן כלי משפטי, דין שנעשה בכל יום ויום על פי אמת הצדק המוחלט, חיבור למכונת אמת בכל בוקר
ירידת המן אתגרה את העם ופעלה לעיתים בניגוד לאינסטינקטים הטבעיים והאנושיים. לדוגמא, משה הורה לעם להימנע מאגירה של המן: "…