כל הפוסטים באלישע בן קימון

הסרט התיעודי "נז"א" (נזק אגבי) העניק לכולנו סיבה מצוינת לבחון מקרוב את שיטת ההפעלה של צה"ל מול מטרות אויב. במיוחד

מדינת ישראל צריכה להחיל את הריבונות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, בעיקר כמובן בשטחי C ( ולפתוח במו"מ לגבי נקודות אסטרטגיות

האזהרות החמורות שמשדרים בימים האחרונים גורמי הביטחון ביהודה ושומרון אינן עוד תדרוך שגרתי או אזהרה טקטית נוספת. בדיונים הפנימיים והסגורים

הריטואל הזה כבר הפך לשחוק, מוכר ומקומם. התסריט נכתב מראש, השחקנים הם אותם שחקנים מוכרים, והבמה גזרת יהודה ושומרון הסוערת.

יהודה ושומרון אינה עוד גזרה מורכבת במפת הביטחון של ישראל. היא חבית נפץ מבעבעת. האירועים בשטח לא מתקדמים בצעדים מדודים,

ישנם דברים שניתן לראות רק דרך החרכים הצרים של הצנזורה הביטחונית. במקומות שבהם הפרטים המלאים נשארים חסויים כבדי סוד, אך

הסערה התקשורתית והפוליטית האחרונה סביב המתיחות בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לאלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, שהגיעה לשיאה בהתבטאות השר

פיקוד המרכז פרוס בימים אלה בכוחות מתוגברים של לא פחות מ-24 גדודים ברחבי יו"ש. המטרה הראשונית, המוצהרת והמיידית של פיקוד

יש ריח שאי אפשר לטעות בו. זהו אינו ריח של מדורה לילית או שרב קיצי, אלא הריח החריף והמחניק של

  במהלך שדי נשמר מתחת לראדר, התקיים השבוע בכנסת דיון בהשתתפות חברי כנסת ושרים ממפלגת הליכוד והציונות הדתית, תחת השם