כל הפוסטים בד"ר יואב שורק

בטורים האחרונים ליווינו את האופן שבו היהדות הפכה מאמונה וברית-עם ל'דת', כלומר למערכת שמרוכזת ביחסי היחיד עם א-לוהיו, ובריטואלים המכוונים

הלכה ישראלית | ד"ר יואב שורק   בטורים הקודמים ראינו כיצד היהדות הפכה לדת – בתהליך שראשיתו בימי הבית השני

בטור הקודם ראינו כיצד חכמים, במפעל התפילות והברכות, הניחו את היסודות לגיבושה של היהדות כ'דת' – מקום שמעמיד במרכז החיים

בשבועות הקרובים אפתח כאן בסדרה חדשה, שניתן לקרוא לה "תורה ומצוות – בין דתיות לחילוניות". בתודעה הרווחת, התורה והמצוות הן

בשבוע שעבר הסברנו שהציפייה לסנהדרין היא דחייה של התחדשות התורה לעתיד ניסי שככל הנראה לא יגיע לעולם – בדיוק כפי

בשבוע שעבר הזכרנו כי כדי לבנות את ההלכה הנכונה לדור הזה, צריך להעז ולדון מחדש, לפסוק ולהכריע – ולא רק

לפני מלחמה אחת, כמדומני, כלומר לפי כחודשיים, התחלתי סדרה שכותרתה "מי צריך הלכה ישראלית". מאז עסקנו בספורט ופנומנולוגיה של ההלכה

המיקום של החתונה היה מושלם: החווה רחבת הידיים של משפחת החתן, שבמרכזו היקב, יקב בוטיק ארצישראלי שעליו גאוות המשפחה. לא

במדור הקודם דיברנו על כך שלעתים דינמיקה של התפתחות הפסיקה מושפעת מהתוצאה שפסיקה מסוימת יוצרת – יותר מאשר מן הסיבה