כל הפוסטים בהרב מאיר נהוראי

פרשת חוקת מציבה בפנינו תמונה מורכבת של תלונות עם ישראל במדבר בשל צימאון למים. בעוד לאחר התלונה הראשונה נעתר הקדוש

במהלך הוויכוח הסוער והמטלטל בין קורח לבין משה, פונה משה רבינו אל דתן ואבירם ומבקש כי יעלו אליו, אך תגובתם

בפרשתנו אנו נחשפים לשינוי שמו של  יהושע בן נון, וכך נאמר בפסוק: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ". שינוי זה

פרשת בהעלותך מציבה בפנינו את אחת המשימות המאתגרות  ביותר בנפש האדם והאומה: היכולת לנוע בתוך ערפל. התורה מתארת את הרגע

במסכת החוויות של מגילת רות מתוארות שש דמויות: שלוש מרכזיות – נעמי, רות ובועז; ושלוש דמויות משנה – ערפה, הנער

בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים, לאחר שהוקם המשכן, הגיעה השעה להיערך לקראת המסע אל ארץ ישראל. ההיערכות לא הייתה

בפרשתנו, יש כמה ציווים ואיסורים הקשורים למקח וממכר. אחד מהאיסורים המוזכרים היא "אונאה". ברובד הפשט, עוסק המקרא בדיני ממונות: "וְכִי

פרשת אמור פותחת במערכת הגבלות המוטלות על הכוהנים, ובראשן איסורי טומאה למת. על פניו, ניתן היה לראות בדינים אלו גזירות

מתוך מגוון המצוות שיש בפרשת קדושים השייכים לתחום החברתי, נתמקד באיסור הקללה. בפרשתנו הקללה מופנית כלפי החרש: "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ