כל הפוסטים באביעד הכהן

עם סיום המונדיאל האחרון, לפני כארבע שנים, ביקשה פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, לערוך מחקר שיבחן כמה אנשים ברחבי תבל נחשפו

הפרטים המרובים על סדר חניית בני ישראל במדבר נראים טרחניים למדי. חזרה מייגעת, תריסר פעמים, על קורבנות הנשיאים, דקדוק בכל

בתורה אין זכר מפורש למתן תורה דווקא בשבועות (וחכמים אכן נחלקו בדבר התאריך המדויק של קבלתה). אופי החג מתמקד בפן

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. חילופי הנהגה הם תמיד מאורע מכונן. כך, במיוחד, בעולם העתיק, עולמם של מלכים, כאשר

מאז ומתמיד, הילכו קוסמים קסמים על בני אדם. ניחוש וכישוף, הוצאת שפנים מהכובע, חיתוך אדם לשניים והחייאתו מחדש, טלפתיה ולהטוטי

בין אם נרצה ובין אם לאו, התקשורת ממלאת בימינו כל חלל פנוי. רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, דואר אלקטרוני, טוויטר, תקשורת סלולארית.

מעמד הר סיני וקבלת התורה ניצבים במוקדו הרוחני-דתי של חג השבועות. סמיכות החג לתחילת ספר במדבר, שמאופיין בחלוקה ל"שבטים" שונים,

בעולמה של תורת ישראל, 'ירושלים' מעולם לא הייתה שם עיר, אלא משאית כבדת מטען, הנושאת היסטוריה וקדושה, הלכה ואגדה, פילוסופיה

פרט לחריגים בודדים, התורה אינה מרבה בתיאורי לידתם של אישי המקרא. אך תיאורי הקבורה, הבכי, האבל והמספד על פטירתו של

בזכות בנות צלפחד ומאבקן העיקש, הייתה פרשת פינחס לפרשה אהודה על התובעים צדק ושוויון מגדרי. לצד הישג זה מסתתרת גם